“חמש פעמים ירידה בדירוג האשראי הבין-לאומי של מדינת ישראל”
הטענה כי דירוג האשראי הבינלאומי של מדינת ישראל הורד חמש פעמים אינה נכונה. בפועל, הדירוג הורד שלוש פעמים על ידי סוכנויות הדירוג.
בדיקת עובדות לכל טענה ציבורית של פוליטיקאי ישראלי. ציטוט מקורי, פסק דין מנומק, וקישור לכתבה המקורית.

“חמש פעמים ירידה בדירוג האשראי הבין-לאומי של מדינת ישראל”
הטענה כי דירוג האשראי הבינלאומי של מדינת ישראל הורד חמש פעמים אינה נכונה. בפועל, הדירוג הורד שלוש פעמים על ידי סוכנויות הדירוג.
“78 מיליארד שקל שאנחנו נשלם השנה יותר על החובות שלנו, הקרן והריבית, יותר ממה ששילמנו רק ב-2022”
טענת הפוליטיקאי לגבי עלייה של 78 מיליארד שקל בתשלומי קרן וריבית על חובות המדינה בשנת 2026 לעומת 2022 מהווה הערכת יתר משמעותית.
“גירעון של 3.8% הוא מעל 80 מיליארד שקל בשנה”
הטענה כי גירעון של 3.8% מסתכם בלמעלה מ-80 מיליארד שקל בשנה נכונה, על פי נתוני הגירעון המצטבר לאפריל 2026.
“שר האוצר אמר שהגירעון החודש הגיע לשפל מאז 2023, והשפל הוא 3.8%”
הגירעון המצטבר ל-12 החודשים שהסתיימו באפריל 2026 עמד על 3.8% מהתוצר, וזהו אכן השפל הנמוך ביותר מאז נובמבר 2023, על פי נתוני משרד האוצר.
“3.8% גירעון הוא בערך פי שלושה יותר גבוה מאחוז הגירעון שהיה קבוע בחוק טרם המלחמה”
הטענה כי גירעון של 3.8% גבוה בערך פי שלושה מאחוז הגירעון שנקבע בחוק טרם המלחמה נכונה, בהתבסס על יעד הגירעון המקורי לשנת 2023 שעמד על 1.1% מהתוצר.
“78 מיליארד שקל זה סכום שהוא כמעט בסדר גודל של תקציב הביטחון לפני המלחמה”
הטענה כי 78 מיליארד שקל הם סכום קרוב לסדר הגודל של תקציב הביטחון לפני המלחמה היא נכונה.