תעודת חיסיון היא מסמך הנחתם על ידי ראש הממשלה או שר (כמו שר הביטחון), המאפשר למדינה למנוע חשיפת ראיות מסוימות, לרוב חומרים מסווגים, מתוך חשש לפגיעה בביטחון המדינה או באינטרס ציבורי חשוב. בהליכים פליליים, כאשר מוגש כתב אישום, על התביעה מוטלת החובה למסור לנאשם את כל חומרי החקירה. אם חלק מחומרי החקירה הם מסווגים וקיים חשש לחשיפתם, נדרשת תעודת חיסיון כדי לאפשר את ניהול ההליך המשפטי תוך הגנה על המידע הרגיש. במקרה הספציפי של חברת הכנסת טלי גוטליב, פורסם כי שר הביטחון ישראל כ"ץ חתם על תעודת חיסיון הדרושה לניהול ההליך נגדה, וכי חתימה זו הגיעה לאחר חודשים של עיכוב. העיכוב בחתימת התעודה מנע את הגשת כתב האישום, שהיה כבר מוכן, משום שלצורך הגשת כתב אישום הכולל חומרים רגישים, תעודת החיסיון נדרשת כדי לאפשר לנהל את ההליך בדלתיים סגורות ולהגן על מקורות ביטחוניים. מצב זה תואם את טענתה של גוטליב כי ללא תעודת החיסיון, כתב האישום לא היה מוגש נגדה, שכן הפרקליטות לא הייתה יכולה לאפשר העברת חומרים מסווגים במסגרת ניהול המשפט.