המפכ"ל דני לוי וגורמים משפטיים במשטרה הצהירו שוב ושוב בשנים האחרונות (ובפרט בפברואר ומרץ 2026) כי המשטרה זקוקה לכלים טכנולוגיים מתקדמים כדי להילחם בארגוני פשיעה מתוחכמים, וכי ללא כלים אלו 'ידינו כפותות, אוזנינו אטומות ועינינו מכוסות'. הייעוץ המשפטי למשטרה ציין בוועדת הכנסת בפברואר 2025 כי המשטרה נמצאת ב"מצב טכנולוגי חוקי מאוד קדום" ביחס להתפתחות הטכנולוגיה, וכי אין לה סמכות חוקית לחיפוש סמוי באמצעים טכנולוגיים במחשבים ובטלפונים, מה שמשאיר אותה "עיוורת טכנולוגית" מול הפשיעה. גם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה קראה בפברואר 2026 לקדם בדחיפות חקיקה שתסדיר את השימוש של המשטרה בכלים טכנולוגיים מתקדמים. הדיון הציבורי והמשפטי סביב הרחבת סמכויות השב"כ לטיפול בפשיעה במגזר הערבי, וכן התנגדות הארגון עצמו לכך במקרים שאינם נוגעים ישירות לביטחון המדינה, מעידים על כך שהשב"כ אכן מחזיק ביכולות טכנולוגיות וסמכויות איסוף מודיעין מתקדמות יותר, שאינן עומדות לרשות המשטרה במאבק היומיומי בפשיעה פלילית, וכי אלה נתפסות כ"שובר שוויון" במאבק בפשיעה. אף ששיתוף פעולה טכנולוגי בין המשרד לביטחון פנים למשרד הביטחון קיים, וכולל את המשטרה, הטענה מתייחסת ליכולות הליבה הנדרשות להתמודדות עם הפשיעה המתוחכמת, ולגביהן המשטרה מדווחת על חוסר מתמיד. דוחות מבקר המדינה מ-2018 ו-2021 אף הצביעו על חסרונות משמעותיים ביכולת המשטרה להתמודד עם נשק לא חוקי ואירועי ירי במגזר הערבי.