הטענה של מאי גולן מורכבת מארבעה מרכיבים, וכל אחד מהם נתמך במקורות שהתקבלו בחיפוש: 1. **מעורבות שב"כ בפשיעה במגזר הערבי:** אכן, השב"כ מעורב במאבק בפשיעה בחברה הערבית. ממשלת ישראל אישרה ב-2021 ששב"כ וצה"ל יסייעו במאבק באלימות בחברה הערבית, במיוחד בסוגיית כלי הנשק הבלתי חוקיים. דיונים והחלטות ממשלה נוספות מ-2023 ו-2025 חיזקו את המגמה הזו, כולל הקמת צוות לבחינת סיוע השב"כ למשטרה ואזהרות שב"כ מפני איום ביטחוני הנובע מהיקף הנשק במגזר. אמנם, דיווח מה-18 במאי 2026 מציין כי השב"כ שינה מדיניות בחודשים האחרונים ומסרב לבקשות המשטרה לסייע בחקירות ספציפיות של פגיעה בראשי רשויות ערביות, אך זה לא שולל את מעורבותו הכללית ואת המסגרת הקיימת של שילובו. 2. **שימוש באמצעים טכנולוגיים שלמשטרת ישראל אין:** השב"כ ידוע ביכולותיו המקצועיות ובאמצעיו הטכנולוגיים המשוכללים. האגודה לזכויות האזרח, בפנייתה ליועצת המשפטית לממשלה ב-2025, ציינה כי לשב"כ יש "סמכויות מרחיקות לכת... לרבות סמכות לעשות שימוש בכלי ריגול, מעקב ואיסוף, שפגיעתם בפרטיות ובחירות היא קיצונית", כלים שהמשטרה אינה מוסמכת להשתמש בהם באותו היקף לצורך אכיפת חוק פלילי. 3. **שיתוף פעולה עם משטרת ישראל:** קיים שיתוף פעולה בין השב"כ למשטרה במאבק בפשיעה. ממשלת ישראל אימצה תוכנית עבודה הכוללת שיתוף פעולה בין המשטרה, השב"כ וגופים נוספים. בנוסף, צוות משותף הוקם לבחינת אופן סיוע השירות למשטרת ישראל במלחמתה בארגוני הפשיעה. גם המשטרה וגם השב"כ הצהירו בעבר על שיתוף פעולה הדוק ופורה ביניהם. 4. **הוצאת הנשקים:** המאבק בנשק הבלתי חוקי הוא יעד מרכזי למעורבות השב"כ. השב"כ עצמו התריע על היקף הנשק הבלתי חוקי בחברה הערבית כסכנה לביטחון הלאומי והמליץ להתייחס לעבירות נשק כעבירות ביטחוניות. החלטת ממשלה מ-2025 אף כללה תקצוב לחיזוק יכולות אכיפת הנשק הבלתי חוקי על ידי השב"כ והמשטרה.