הטענה כי תוכנית הסיוע לצפון 'כרגע מחכה כי לא כולה ניתנת למימוש תוך כדי המלחמה' נכונה. מאז תחילת הלחימה, קיימות מספר תוכניות סיוע ושיקום לצפון ישראל, בהובלת משרדים שונים, כולל משרד הכלכלה והתעשייה בראשות ניר ברקת. עם זאת, דוחות עדכניים מצביעים על כך שיישום התוכניות הללו מתקדם בעצלתיים ונתקל בקשיים משמעותיים. מבקר המדינה, בדו"ח שפורסם ביוני 2025, ציין כי הממשלה כשלה במתן המענה הנדרש לחזרת התושבים ולשיקום הצפון, וכי תוכנית רב-שנתית לשיקום האזור טרם גובשה. בנוסף, דיווחים מפברואר 2026 הראו כי למרות תקציבים משמעותיים שאושרו, קצב היישום איטי, מטה היישום אינו מאויש, והתוכניות הרב-שנתיות עדיין לא גובשו. במרץ 2026, פורסם כי מנהלות שיקום הצפון (תנופה) ועוטף עזה נאלצו לקצץ בתקציבן לשנת 2026 בכ-150 מיליון שקל, מה שדרש פתיחה מחדש והתאמת תוכניות שאמורות היו להוביל להשקעה של מיליארדי שקלים, ואף יפגע בסעיף תקציבי של 600 מיליון שקל המיועד להרחבת שירותי בריאות בצפון. גם תקציב המדינה לשנת 2026, שאינו אושר במלואו, גורם לעיכובים בשחרור מאות מיליוני שקלים המיועדים לתוכניות שיקום. בעוד הממשלה אישרה תוכניות סיוע (לדוגמה, תוכנית של 60 מיליון שקל בהובלת שר הכלכלה ניר ברקת בינואר 2026), וצפויה לאשר תקציב שיקום של 5 מיליארד שקל במאי 2026, ראשי הרשויות בצפון עדיין טוענים כי היקף הסיוע נמוך מהנדרש וכי האזור עדיין מתנהל תחת תנאי מלחמה, מה שמקשה על יישום מלא של תוכניות. המצב הביטחוני המתמשך (כולל "מבצע שאגת הארי" במרץ 2026) דורש גם מתווי סיוע דחופים לעסקים, שחלקם עדיין דורשים אישור כנסת והשלמת חקיקה. כל אלה מעידים על כך שהתוכניות אכן "מחכות" ואינן ניתנות למימוש מלא עקב המלחמה והשלכותיה.