הצעת חוק עונש מוות למחבלים קודמה ואושרה בכנסת (במרץ 2026), וח"כ צביקה פוגל היה גורם מרכזי בקידומה. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצביע בעד החוק ומתאם השבויים והנעדרים גל הירש, אף שהתנגד לחוק בשל הסכנה לחטופים חיים בעבר, שינה את עמדתו לאחר השבתם באוקטובר 2025 וראה בו "כלי בארגז הכלים" למלחמה בטרור ושחרור חטופים, והעיד כי ראש הממשלה בעד החוק. שירות הביטחון הכללי (השב"כ) אכן שינה את עמדתו לאחר אירועי 7 באוקטובר 2023 ותמך בחוק עונש מוות למחבלים ככלי הרתעתי, אך דרש להותיר "מקום לשיקול דעת" או חוות דעת פרטנית לכל מחבל. עם זאת, הטענה ש"כל בכירי המערכת" העידו על "הצורך בקיומה של הצעת החוק" אינה מדויקת לחלוטין. בפרט, נציג צה"ל העלה בדיונים חששות משמעותיים מפני סתירה לדין הבינלאומי (סעיף 75 לאמנת ז'נבה) בשל שלילת זכות הערר על גזר הדין, וכן קשיים משפטיים בנוגע לדרישה לחייב מפקד צבאי לשנות צו צבאי בחקיקה, מה שעלול לעורר טענות של סיפוח דה פקטו. הוא גם ציין "בעיה מהותית" בקביעת עונש חובה ביהודה ושומרון ולא בדין הישראלי. התנגדויות אלו חורגות מ"הערות לנוסח" ומהוות קשיים עקרוניים בחוק. בנוסף, לא נמצא מידע ספציפי לגבי עמדת המוסד בנושא זה. לפיכך, התיאור לפיו "כל" הבכירים העידו על הצורך בחוק, כאשר היו גורמים שהביעו התנגדויות וקשיים מהותיים, הופך את הטענה לחצי אמת.