הטענה של ח"כ גלעד קריב כי 'החוק שלכם מכיל גזר דין מוות על טרוריסטים ערבים, אבל לא על טרוריסטים יהודים' נכונה במהותה. חוק עונש מוות למחבלים (התשפ"ו-2026) נכנס לתוקף ב-5 באפריל 2026. החוק מאפשר הטלת עונש מוות על מחבלים שהורשעו ברצח. עם זאת, קיים ויכוח משפטי וציבורי נרחב לגבי אופן יישומו והאפליה הטמונה בו. בבתי המשפט הצבאיים ביהודה ושומרון, החוק חל על מי שאינם אזרחי ישראל, קרי פלסטינים, וקובע עונש מוות חובה אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות להמרתו במאסר עולם. זאת בניגוד למצב המשפטי שהיה קיים קודם לכן. האגודה לזכויות האזרח בישראל והמכון הישראלי לדמוקרטיה מצביעים על כך שהחוק מעוצב כך שיחול על פלסטינים בלבד ולכן 'נגוע באפליה על רקע לאומי'. מכון זולת אף ציין כי הצעות חוק קודמות תחת הכותרת 'עונש מוות למחבלים' קבעו חובה להטיל עונש מוות 'רק כאשר הקורבן יהודי', ובכך יוצרות 'היררכיה בעבירת הרצח וקובעות שחיי יהודים שווים יותר'. על אף שבשטח ישראל עצמה החוק חל על מי שהורשע ברצח בנסיבות טרור במטרה 'לשלול את קיומה של מדינת ישראל' (ניסוח שאינו שולל תיאורטית החלתו על יהודים), הביקורת הנרחבת מצביעה על כך שהחוק מכוון בעיקרו ובתכליתו כלפי טרוריסטים ערבים. ח"כ גלעד קריב עצמו הגיש עתירה לבג"ץ נגד החוק, בטענה שהוא 'גזעני, קיצוני, לא מוסרי ולא חוקתי', וכי הוא 'יוצר מנגנון מפלה ומסוכן, המבחין בין אוכלוסיות שונות בהטלת עונש מוות, באופן שאין לו תקדים בשיטת המשפט הישראלית'.