הטענה כי 'בית המשפט אמר שהוא עבר על חוק בחירות עם תעמולת בחירות אסורה' אינה נתמכת בפסק דין סופי ועדכני (מהשנים 2024-2026) הנוגע לפוליטיקאי ספציפי. אמנם, קיימים מקרים שבהם בתי משפט וועדות בחירות דנו ומצאו הפרות של חוקי תעמולת בחירות: כך למשל, בשנת 2021, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, בהחלטה שקוימה על ידי בית המשפט העליון, קבע כי מפלגת הליכוד עשתה שימוש אסור בנכסי ציבור (הסיסמה 'חוזרים לחיים' של משרד הבריאות) לצורך תעמולת בחירות. מקרה זה עונה על תיאור הפרת חוק בחירות עם תעמולת בחירות אסורה, אך הוא משנת 2021 ומתייחס למפלגה ולאו דווקא לפוליטיקאי יחיד בלשון 'הוא'. כמו כן, במרץ 2026 הוגשה עתירה על ידי מפלגת הליכוד נגד נפתלי בנט בטענה לשימוש אסור בנכסי ציבור (תמונתו וכינויו של ניצב בדימוס עמי אשד) לצורך תעמולת בחירות, אך זוהי עתירה ולא פסק דין סופי שקבע הפרה. לאור ההקשר הזמני הקריטי שצוין (עדכניות ל-21 במאי 2026) ולאור העובדה שלא נמצא פסק דין מובהק ועדכני התואם במדויק את ניסוח הטענה נגד פוליטיקאי יחיד, הטענה מסומנת כ'חצי אמת'.