הטענה של עודד פורר כי הוביל מספר פעמים פסילת התמודדות של חברי כנסת לכנסת היא 'חצי אמת', שכן למרות מעורבותו הפעילה בניסיונות אלו, אף אחת מהפסילות המדוברות לא החזיקה מעמד בסופו של דבר לאחר התערבות בית המשפט העליון. בנוגע לחבר הכנסת עופר כסיף: ועדת הבחירות המרכזית אכן פסלה את מועמדותו של כסיף בבחירות 2019. עודד פורר נכח בדיוני בג''ץ בנושא ובתקשורת צוטט בהתייחסות לפסילה. אולם, כסיף כיהן בכנסת, מה שמעיד כי ההחלטה נפסלה על ידי בית המשפט העליון. יצוין כי בשנת 2024 הוביל פורר מהלך שונה שמטרתו הייתה הדחת כסיף מהכנסת במהלך כהונתו, ולא פסילת מועמדותו לבחירות עתידיות. בנוגע לחברת הכנסת היבא יזבק: עודד פורר ומפלגת ישראל ביתנו הגישו בקשה לוועדת הבחירות לפסול את מועמדותה של יזבק בבחירות 2020. ועדת הבחירות המרכזית אכן אישרה את פסילת מועמדותה ברוב גדול. עם זאת, בית המשפט העליון הפך את ההחלטה ברוב דחוק (5-4) ואישר ליזבק להתמודד בבחירות. פורר הביע את אכזבתו מההחלטה. בנוגע לחברת הכנסת חנין זועבי: ועדת הבחירות המרכזית פסלה את מועמדותה של חנין זועבי בבחירות 2013 ו-2015. אך בשני המקרים, בית המשפט העליון הפך את ההחלטה ואיפשר לה להתמודד. עודד פורר, שנכנס לכנסת רק בשנת 2016, לא היה חבר כנסת בעת ניסיונות הפסילה הללו. הוא אכן הוביל מאמצים להדחתה של זועבי מהכנסת בשנת 2018, בזמן כהונתה, ולא לפסילת מועמדותה לבחירות. לסיכום, אף על פי שפורר הוביל או היה שותף לניסיונות רבים לפסול את התמודדותם של פוליטיקאים אלה, ההחלטות על פסילת המועמדות שהתקבלו בוועדת הבחירות המרכזית, במקרים הרלוונטיים שבהם היה מעורב, בוטלו על ידי בית המשפט העליון, והמועמדים הורשו להתמודד. במקרה של זועבי, מעורבותו של פורר הייתה בניסיון להדיח אותה במהלך כהונתה ולא לפסול את מועמדותה לבחירות.