בחינה של חוקים ותקנות הנוגעים לכיסאות גלגלים ממונעים ועזרים שיקומיים בישראל (כגון חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תקנות משרד הבריאות) מראה כי הכוונה המקורית של חקיקה זו היא לשרת מגוון רחב של אנשים עם מוגבלויות הזקוקים לניידות, בהתבסס על צורך רפואי ותפקודי. קבוצת הגיל 12-18 אכן רלוונטית וכלולה בדיונים ובהוראות שונות, אך לא נמצא תיעוד המעיד כי הכוונה המקורית והעיקרית של 'החוק הזה' הייתה להכניס ל'קבוצה הזאת' באופן ייחודי או בלעדי את הגילאים 12 עד 18. הניסוח של אבי מעוז מצמצם את המטרות הרחבות יותר של החקיקה ואת הקהל שהיא נועדה לשרת, ומציג פן אחד של דיון ככוונה המקורית המלאה של החוק.