הטענה מורכבת משני חלקים: ראשית, האם יאיר לפיד אמר שההסכם מבצר את ביטחון ישראל. לפיד, שהיה ראש הממשלה בעת חתימת ההסכם, אכן הצהיר כי ההסכם יחזק את ביטחון ישראל ואת חופש הפעולה שלה, כפי שפורסם בכלי תקשורת רבים (לדוגמה, בישיבת הממשלה לאישור ההסכם באוקטובר 2022). חלק זה של הטענה נכון. שנית, תיאור ההסכם כוויתור לחיזבאללה על הים, על טריטוריה ועל מאגרי גז. ההסכם הגדיר את הגבול הימי בין ישראל ללבנון, ובמסגרתו ויתרה ישראל על תביעותיה לשטחים ימיים במחלוקת (כ-860 קמ"ר) ועל זכויותיה הפוטנציאליות בשדה הגז קאנה, שהועבר כולו ללבנון (בתמורה לפיצוי עתידי לישראל). מכאן, שהתיאור לגבי ויתורים על הים, טריטוריה ומאגרי גז הוא נכון מבחינת העובדה שישראל ויתרה על תביעותיה בשטחים אלו. עם זאת, הוויתור הפורמלי היה למדינת לבנון, ולא ישירות לארגון חיזבאללה. אף שחיזבאללה הפעיל לחץ ואיומים משמעותיים שהיוו זרז מרכזי לחתימת ההסכם, תיאור הוויתור כ'לחיזבאללה' הוא פרשנות פוליטית המייחסת את הוויתור לארגון במקום למדינה הריבונית, ולכן הוא מטעה באופן מהותי.