הטענה של אבי דיכטר מורכבת משני חלקים: 1. שטיסות החילוץ מתאילנד לא היו יוזמה ישראלית. 2. שנעשו ניסיונות לבלום או לעכב אותן. לגבי החלק הראשון, במהלך ימי הלחימה הראשונים לאחר ה-7 באוקטובר 2023, כאשר אלפי ישראלים נתקעו בחו"ל, לרבות בתאילנד, חלק משמעותי מטיסות החילוץ והחזרת האזרחים אכן אורגנו ויצאו לפועל על ידי חברות תעופה ישראליות פרטיות (כמו אל על, ארקיע וישראייר) וגורמים פרטיים וולונטריים. במקרים רבים, יוזמות אלו הקדימו או פעלו במקביל למאמצים הממשלתיים הרשמיים, כך שהטענה כי לא מדובר ביוזמה ישראלית (במובן של יוזמה ממשלתית בלעדית) נכונה באופן חלקי. אולם, החלק השני של הטענה, לפיה 'אנחנו ניסינו לבלום, לעכב' את הטיסות, הוא טענה חמורה ביותר. אין בנמצא כל תיעוד פומבי או דיווחים מהימנים בכלי התקשורת או ממקורות רשמיים, המעידים על כך שגורם ישראלי רשמי או ממשלתי ניסה באופן אקטיבי 'לבלום' או 'לדחות' טיסות חילוץ של אזרחים ישראלים. בעוד שהיו אתגרים לוגיסטיים, בירוקרטיים וביקורת ציבורית על קצב התגובה הממשלתית הראשוני, אין ראיות לניסיונות בלימה מכוונים. לפיכך, בעוד החלק הראשון של הטענה מכיל גרעין של אמת, החלק השני אינו נתמך בעובדות ועל כן ההצהרה כולה מטעה.