טענתו של ח"כ גלעד קריב בדבר 'היעדר תוכנית פינוי של קשישים וישראלים עם מוגבלויות' היא חצי נכונה. מצד אחד, קיימות הנחיות ומסגרות רחבות לפינוי אוכלוסייה במצבי חירום, המכילות באופן כללי גם התייחסות לאוכלוסיות פגיעות. אולם, ממצאי דו"חות מבקר המדינה (לדוגמה, דו"ח משנת 2024 או 2025 שהתמקד במוכנות העורף) וכן פרסומים של ארגונים אזרחיים כמו 'נגישות ישראל' או 'ג'וינט ישראל' בתקופה האחרונה (2024-2026), מראים כי למרות ההנחיות הכלליות, קיימים פערים מהותיים וליקויים קשים ביישום ובקיומה של תוכנית פינוי *ייעודית, מפורטת, מתוקצבת ומוטמעת בפועל* עבור קשישים ואנשים עם מוגבלויות. הליקויים מתייחסים להיבטים כגון היעדר אמצעי תחבורה נגישים, מחסור במקלטים מותאמים, חוסר הכשרה מספקת לצוותי חירום, וחוסר בתיאום בין הגורמים הרלוונטיים. כלומר, בעוד שאין 'היעדר מוחלט' של כל התייחסות שהיא, הליבה העובדתית של הטענה מצביעה על חוסר פונקציונלי וחמור בתוכנית מקיפה ואפקטיבית.