הטענה של נעמה לזימי מתייחסת לקיצוצים בתקציבי האקדמיה. מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, ובכלל זה המוסדות והגופים המייצגים אותה, מביעה באופן עקבי חששות בנוגע לתת-מימון, שחיקת תקציבים במונחים ריאליים (כתוצאה מאי-עדכון תקציבים בקצב המתאים לאינפלציה ולעליית מחירי התפעול), והצורך בהשקעה גדולה יותר. עם זאת, בבדיקה שבוצעה לתקופה הרלוונטית (שנת התקציב 2026), לא נמצאו החלטות ממשלה מקיפות וברורות על קיצוצים נומינליים רוחביים בתקציב הכולל של ההשכלה הגבוהה. ייתכן שהטענה מתייחסת לירידה בערך הריאלי של התקציב, לקיצוצים בתוכניות ספציפיות, או לתחושה כללית של אי-הלימה בין הצרכים למימון. מאחר שהטענה מנוסחת באופן כללי ואינה נתמכת בהחלטות קיצוץ מוגדרות ומוצהרות לכלל המערכת לשנת 2026, היא נחשבת 'חצי אמת'.