הטענה כי 'חוק אכן דורש הסכמה של שני הצדדים' נכונה בהקשר של דיני גירושין יהודיים המיושמים בבתי הדין הרבניים בישראל. על פי ההלכה היהודית, שהיא הבסיס לפעילותם של בתי הדין הרבניים כמוסדות מדינה, גט (שטר גירושין) תקף רק אם הוא ניתן מרצון חופשי על ידי הבעל ומתקבל מרצון חופשי על ידי האישה. חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, והפסיקה הנלווית, מעגן את עקרון ההסכמה ההדדית כדרישה יסודית בתהליך קבלת הגט. אף שבתי הדין מוסמכים לכפות מתן או קבלת גט במקרים מסוימים, הפעולה הפורמלית של הגט עצמה חייבת להתבצע בהסכמה, גם אם נכפתה.