הציונות המודרנית, כתנועה פוליטית מאורגנת, החלה בסוף המאה ה-19, עם פרסום 'מדינת היהודים' של הרצל ב-1896 והקונגרס הציוני הראשון ב-1897. העלייה הראשונה החלה מעט קודם לכן, ב-1881. מניין 150 שנה אחורה מהיום (2026) מביא אותנו לשנת 1876. תקופה זו קודמת להקמת התנועה הציונית הפורמלית ולהתחלה המשמעותית של העלייה הציונית לארץ ישראל, וגם להתחלת העימותים הרחבים והמאורגנים בין יהודים לערבים בארץ, אשר הסלימו בתחילת המאה ה-20 (כגון מאורעות תרפ"ט ב-1929). בעוד שהיהודים חיו בארץ ישראל תחת איום ופרעות לאורך ההיסטוריה, הקישור הישיר בין 'מלחמה ושחיטה' לבין 'הציונות' באופן רציף במשך 150 שנה הוא הגזמה. אכן קיימת תקופה ארוכה ורבת אירועי אלימות וקונפליקטים הקשורה לתנועה הציונית ולמפעל ההתיישבות, אך משך הזמן הנקוב מטעה וכולל תקופה שבה הציונות עדיין לא הייתה תנועה מאורגנת במובנה המודרני, והקונפליקט לא היה בשיא עוצמתו.