הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, המהווה את מסמך היסוד שלה, מציינת כי המדינה תהיה "מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות". עקרונות אלו הם אבני יסוד של דמוקרטיה ליברלית. כמו כן, התנועה הציונית המרכזית חתרה להקמת מדינה יהודית ודמוקרטית. מערכת המשפט שהוקמה בישראל, עם הקמת בתי המשפט, המוסד של בג"ץ ועקרון הפרדת הרשויות, שיקפה גם היא עקרונות דמוקרטיים וליברליים, גם אם התפתחותם ויישומם המלא היו תהליך מתמשך ונתון במחלוקת. לכן, הטענה בדבר יסודותיה הליברליים-דמוקרטיים של המדינה בזמן הקמתה היא אמת היסטורית.