התנ"ך מתאר שורה ארוכה של אירועים שהתרחשו במגוון רחב של מקומות גיאוגרפיים, הרחק מעבר לשילה, בית אל, חברון ועמק דותן. נרטיבים מרכזיים כמו יציאת מצרים ו-40 שנות הנדודים במדבר, כיבוש כנען (לדוגמה, יריחו והעי), תקופות השופטים והמלכים (עם אירועים בירושלים, שומרון, יזרעאל וטריטוריות שבטיות שונות), וסיפורים מספרות הנביאים והכתובים (לדוגמה, בבל, פרס) מהווים חלק ניכר מהטקסט המקראי. בעוד ששילה, בית אל, חברון ועמק דותן הם אכן אתרי מקרא חשובים הקשורים לדמויות כמו האבות, שופטים ונביאים, הם אינם כוללים אפילו קרוב ל-90% מסך הנרטיבים המקראיים. האחוז שהוצג בטענה הוא הערכת יתר משמעותית ושגויה.