הפנתרים השחורים היו תנועת מחאה חברתית בולטת בישראל בראשית שנות ה-70 (בעיקר 1971-1972), אשר מחתה נגד אפליה עדתית, עוני וקיפוח חברתי וכלכלי של שכונות המצוקה והפריפריה. הם אכן קראו להסטת משאבים למען רווחת השכונות. עם זאת, הסיסמה הספציפית 'כסף לשכונות ולא להתנחלויות' אינה מתועדת באופן נרחב או מוכר כסיסמה מרכזית של תנועת הפנתרים השחורים. הדיון הציבורי סביב מימון ההתנחלויות כתחליף להשקעה חברתית הפך בולט יותר בשנים מאוחרות יותר, בעיקר בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80, לאחר שיא פעילותה של התנועה. בעוד שהפנתרים השחורים התנגדו באופן כללי לבזבוז כספי מדינה על פרויקטים שאינם חברתיים, ההתנחלויות לא היו יעד מרכזי וספציפי למחאתם כפי שמיוחס בטענה, והסלוגן הספציפי אינו מתועד כמייצג את קריאותיהם.