בתהליך החקיקה בישראל, ובמיוחד בהצעות חוק פרטיות, ועדת השרים לחקיקה קובעת את עמדת הממשלה. אם הוועדה תומכת בהצעה, היא זוכה לגיבוי ממשלתי. אם הוועדה מתנגדת, חברי הקואליציה מצופים להצביע נגדה. אולם, כאשר הממשלה (באמצעות הוועדה) "לא קבעה את עמדתה" – כלומר, לא קיבלה החלטה לתמוך או להתנגד – המשמעות היא בדרך כלל שחברי הקואליציה מקבלים חופש הצבעה, ולא שהממשלה מתנגדת באופן רשמי ופועלת להפלת ההצעה. אמנם בפועל, חוסר גיבוי ממשלתי מקטין מאוד את סיכויי ההצעה לעבור, וייתכן שיתפרש כהתנגדות דה פקטו, אך מבחינה פרוצדורלית לא מדובר באותה עמדה רשמית של התנגדות. לכן, ההצהרה שכל הצעת חוק שהממשלה לא קבעה את עמדתה – הממשלה מתנגדת, היא הכללה מטעה.