הטענה כי האזרחים הוותיקים והאזרחים ברשויות הערביות הם אוכלוסיות המצויות בסיכון מוגבר נכונה. גופים ממשלתיים (כמו משרד הבריאות והמוסד לביטוח לאומי), מוסדות מחקר וארגוני חברה אזרחית מזהים באופן עקבי את שתי הקבוצות הללו כאוכלוסיות פגיעות. אזרחים ותיקים חשופים לסיכונים מוגברים בתחומי הבריאות, רווחה, בדידות וביטחון כלכלי. תושבי הרשויות הערביות מתמודדים עם פערים חברתיים-כלכליים, חוסר שוויון במשאבים ושירותים ציבוריים, ומאתגרים בריאותיים ספציפיים, מה שמוביל לסיווגם כאוכלוסייה בסיכון במגוון הקשרים.