הטענה של עודד פורר מתייחסת ככל הנראה ל'חוק להגברת התחרות וצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות והפיננסים' (שעבר בכנסת בשנת 2021) ולרפורמת 'בנקאות פתוחה'. רפורמות אלו נועדו להגביר תחרות בסקטור הפיננסי, להוזיל עמלות, ולאפשר שיתוף מידע בנקאי (בהסכמת הלקוח) כדי לאפשר סל שירותים מקיף יותר ולקדם כניסת שחקנים חדשים. עם זאת, רפורמות אלו אינן מבטלות את ההפרדה הרגולטורית והמבנית הבסיסית בין בנקים לגופי חיסכון ארוך טווח (כגון קופות גמל, קרנות פנסיה וחברות ביטוח), הפרדה שנקבעה למשל על ידי ועדת בכר בשנת 2005. ההפרדה נועדה למנוע ריכוזיות יתר וניגודי עניינים. בעוד שהרפורמה מעודדת אינטגרציה רחבה יותר של שירותים פיננסיים ושיתוף מידע בין גופים נפרדים, היא אינה 'מפרקת' או מבטלת את ההפרדה המבנית והבעלותית. לכן, הטענה מוגזמת ואינה מדויקת במהותה.