הטענה של שמחה רוטמן מורכבת משני חלקים: ״שנתיים עוכב״ ו-״אחר כך עוכב מושב בגלל החרם על ההצבעות״. שני החלקים משקפים נכונה את המציאות סביב הליכי חקיקת הרפורמה המשפטית שיזמה הממשלה, וששמחה רוטמן היה אחד ממוביליה המרכזיים. הצעת חוק יסוד: השפיטה, שהיוותה את ליבת הרפורמה, הוצגה בינואר 2023. מאז ועד אוקטובר 2023 (פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל'), וגם לאחר מכן, נתקלו הליכי החקיקה בהתנגדות עזה, דיונים ממושכים, והפסקות יזומות ולא יזומות. אמנם לא הייתה עצירה רציפה ומדויקת של 'שנתיים' עבור חוק ספציפי, אך כחלק מהחבילה הכוללת של הרפורמה, שהושקה בתחילת 2023, רוב חלקיה אכן לא קודמו באופן מהותי עד סוף 2024 ותחילת 2025, ונתקלו בעיכובים משמעותיים, מה שהופך את האמירה לתיאור סביר של משך העיכוב הכולל של הפרויקט. לגבי החלק השני, האופוזיציה נקטה באופן תדיר בחרמות על הצבעות, הן בוועדת החוקה בראשות רוטמן והן במליאת הכנסת, כאות מחאה נגד הרפורמה. חרמות אלו אכן גרמו לעיכובים בדיונים, הצבעות ובמקרים מסוימים אף לשינוי לוחות הזמנים של מושבים. לכן, הטענה כולה אמינה ונכונה ביחס להקשר הרחב של חקיקת הרפורמה המשפטית.