הטענה מורכבת משני חלקים עיקריים: 1. ראש העיר עראבה היה מאוים והרשויות ידעו על כך. 2. הרשויות העדיפו לחקור אותו על תלונה על הסתה. בחלק השני, אכן, ראש העיר עראבה, אחמד חסן, זומן לחקירה בנובמבר 2023 בחשד להסתה, לאחר התבטאויותיו בעקבות אירועי 7 באוקטובר. חלק זה של הטענה עובדתי. עם זאת, החלק הראשון, לפיו הרשויות ידעו ספציפית על איומים נגדו ובחרו להתעלם מהם תוך מתן עדיפות לחקירת ההסתה, הוא האשמה כלפי הרשויות ולא עובדה שניתן לאמת באופן פומבי. אמנם ראשי רשויות ערביות מתמודדים לעיתים קרובות עם אלימות ואיומים, אך אין מידע פומבי המאשר שהרשויות היו מודעות לאיומים קונקרטיים נגד חסן ופעלו כפי שהטענה מרמזת. הביטוי 'כאילו על הסתה' משקף גם הוא את עמדתה של הפוליטיקאית לגבי לגיטימיות החשד, ולא טענה עובדתית נפרדת.