דוד ילין, יצחק בן-צבי ובן-ציון דינור היו אכן דמויות מפתח ביישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, ועסקו רבות בפעילות ציבורית, חינוכית ופוליטית, כולל הגשת תזכירים ופניות לגורמי המנדט ולמוסדות בינלאומיים (כדוגמת ועדת המנדטים הקבועה של חבר הלאומים, שככל הנראה זוהי "ועדת התמיד של המנדט" אליה מתייחסת הטענה). עם זאת, ההכללה של "בכיר בתנועה הקונסרבטיבית" בין החותמים על תזכיר כזה היא ככל הנראה שגויה ומטעה מבחינה היסטורית. התנועה הקונסרבטיבית (זרם ביהדות) לא הייתה בעלת נוכחות מוסדית או פוליטית משמעותית ביישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת המנדט, ובוודאי שלא באופן שאפשר לבכיר מטעמה לחתום על מסמכים פוליטיים משותפים עם מנהיגים ציוניים מובילים אלו. הקמת התנועה המסורתית (הקונסרבטיבית) בישראל התרחשה שנים רבות מאוחר יותר, ובתקופת המנדט הפעילות הפוליטית היהודית התמקדה בעיקר בתנועה הציונית על פלגיה השונים, ולא בזרמים דתיים כפי שהתפתחו בעיקר בארצות הברית.