הטענה של שמחה רוטמן מתייחסת למגמה ביטחונית ספציפית: התחזקות או אי-היחלשות של איומים מצד אסירים ביטחוניים לאחר שחרורם, בהשוואה לתקופת המלחמה. עם זאת, אין בנמצא נתונים פומביים או דיווחים רשמיים גלויים של גורמי ביטחון (כגון השב"כ או שירות בתי הסוהר) המאמתים באופן ספציפי מגמה השוואתית זו. הערכות מצב ביטחוניות כאלה, ובפרט השוואות מדויקות בין תקופות לגבי קבוצות אוכלוסייה ספציפיות, אינן מפורסמות לרוב בפירוט כזה לציבור הרחב. ללא מקורות מידע רשמיים ופומביים המגבים את הטענה, לא ניתן לאמת אותה באופן מוחלט.