הטענה לפיה תחושת המטופל שהוא נראה, מובן וקיים אמון בינו לבין המטפל משפיעה על תגובת הגוף לטיפול ועל מצבו הנפשי היא עקרון מבוסס היטב בספרות הרפואית והפסיכולוגית. מחקרים רבים בתחומי הפסיכולוגיה הרפואית, הרפואה הפסיכוסומטית והברית הטיפולית (Therapeutic Alliance) מצביעים על כך שאמפתיה של המטפל, תקשורת טובה, ויצירת תחושת ביטחון ואמון אצל המטופל, משפרים את היענותו לטיפול, מפחיתים סטרס, מעצימים את אפקט הפלצבו, ומובילים לתוצאות טיפוליות טובות יותר, הן פיזיות והן נפשיות. חוסר אמון או תחושה של חוסר הבנה עלולים לגרום למצב דרוך ומגונן המפריע לתהליך הריפוי והשיקום.