הטענה של ח"כ שמחה רוטמן כי הזכות לקבלת דרגת סבסוד למעונות יום אינה נשללת ממי שנכנס לכלא, אך נשללת ממי שאינו מתגייס, נכונה ברובה. בהתאם למסמכי משרד העבודה וכל-זכות, תנאי הזכאות לסבסוד מעונות יום מתבססים בעיקר על רמת ההכנסה, מצב תעסוקתי או לימודי של ההורים, ומעמד שירות צבאי או פטור. במקרה של מאסר, אין הוראה מפורשת השוללת את הזכאות לסבסוד באופן אוטומטי. עם זאת, ייתכן שמאסר ימנע עמידה בתנאי הסף האחרים, כמו עיסוק בעבודה או לימודים, ובכך תאבד הזכאות בפועל. מנגד, אי-גיוס לצה"ל, במיוחד בהקשר של אברכים ופסיקת בג"ץ, אכן מוביל לשלילת סבסוד מעונות. החל ממרץ 2025, לימודי תורה בלבד (כולל) הוצאו מרשימת הלימודים המזכים בסבסוד למעונות יום עד להסדרת חוק גיוס חדש, למעט לומדי תורה מעל גיל 26 או בעלי פטור מגיוס. בנוסף, נכתב כי אחת הסנקציות המשמעותיות נגד משתמטים מגיוס היא הקפאת סבסוד מעונות, וכי מאז פסיקת בג"ץ, המדינה אינה יכולה לתמוך כספית באברך שאי-גיוסו נובע ממעמדו כאברך, ולכן כספים אלו הוקפאו. ההקשר בכתבה מציין גם שגורמים משפטיים בדיון הדגישו כי מתן הסבסוד יותנה בשירות צבאי של הגבר או פטור ממנו, מה שמעיד על עקרון קיים או מתגבש לפיו אי-שירות צבאי ללא פטור גורר שלילת סבסוד. לכן, ההבחנה שרוטמן מבצע בין המקרים מדויקת ביחס למצב הקיים והמגמות החקיקתיות והמשפטיות.