“קשה להתעלם מהסיפור שטלטל רבים בציבור, סיפורו של הלוחם שנשפט ל־30 ימי מחבוש משום שענד פאץ' שעליו נכתב 'משיח'”
הטענה נכונה: חייל אכן נשפט ל-30 ימי מחבוש לאחר שענד פאץ' עם הכיתוב 'משיח', אירוע שעורר סערה ציבורית.

סך הכל ל-בועז ביסמוט 39 טענות במאגר.
“קשה להתעלם מהסיפור שטלטל רבים בציבור, סיפורו של הלוחם שנשפט ל־30 ימי מחבוש משום שענד פאץ' שעליו נכתב 'משיח'”
הטענה נכונה: חייל אכן נשפט ל-30 ימי מחבוש לאחר שענד פאץ' עם הכיתוב 'משיח', אירוע שעורר סערה ציבורית.
“חוק שירות לאומי-אזרחי כהוראת שעה, עד יום 30 ביוני 2023”
הטענה נכונה: חוק שירות לאומי-אזרחי כהוראת שעה אכן היה בתוקף עד ליום 30 ביוני 2023.
“התנאי בדבר גיל מינימלי לכניסה לשירות הלאומי-אזרחי, שעומד על גיל 21”
הגיל המינימלי לכניסה לשירות הלאומי-אזרחי בישראל עומד על 17, ולא 21 כפי שנטען.
“ראש מפלגתו [של לפיד] בא מאותו מקצוע כמוני”
בועז ביסמוט ויאיר לפיד, ראש מפלגת יש עתיד, שניהם בעלי רקע מקצועי בתחום העיתונות והתקשורת.
“הרמטכ"ל אומר שצריך חוק מינויים”
לא נמצא כל תיעוד או דיווח מהימן לכך שהרמטכ"ל אמר שצריך חוק מינויים.
“הרמטכ"ל אומר שצריך הארכת שירות”
הרמטכ"ל הרצי הלוי אכן הביע את הצורך בהארכת שירות החובה והמילואים לאור המצב הביטחוני המתמשך ודרישות כוח האדם של צה"ל.
“הרמטכ"ל אומר שצריך חוק גיוס”
הרמטכ"ל הרצי הלוי ואנשי צבא בכירים הביעו פעמים רבות את הצורך המבצעי בהרחבת בסיס הגיוס, מה שמצריך חקיקה בנושא.
“פקע גם תוקפו של הפרק ביום 30 ביוני 2023.”
הוראת השעה בחוק שירות הביטחון, שאפשרה דחיית שירות לתלמידי ישיבות, אכן פקעה ב-30 ביוני 2023.
“קיבלנו ראש הממשלה ואני החלטה משותפת לקדם מהלך חקיקה כולל של שלושה חוקים לבקשת הרמטכ"ל”
בועז ביסמוט והקשר עם ראש הממשלה מקדמים מהלך חקיקה של שלושה חוקים לבקשת הרמטכ"ל.
“השלמנו את העברת תקציב הביטחון בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים”
ועדת הכנסת בראשות בועז ביסמוט השלימה את אישור תקציב הביטחון לשנת 2026 בהיקף של כ-143 מיליארד שקלים, סכום הנמצא בטווח של עשרות מיליארדי שקלים.
“הוועדה מקיימת בימים אלו עבודה אינטנסיבית ורציפה סביב המערכה, לצד דיונים וסקירות ביטחוניות, לרבות בהשתתפות הרמטכ"ל וראש הממשלה.”
ועדת החוץ והביטחון אכן מקיימת עבודה אינטנסיבית ודיונים ביטחוניים, ובכלל זה השתתפות הרמטכ"ל, אך לא נמצא אימות להשתתפות ראש הממשלה בדיונים אלה.
“אנחנו נצביע כעת על הארכת תוקף חוק שירות לאומי-אזרחי.”
הטענה נכונה; הכנסת, כולל הוועדה בראשות בועז ביסמוט, דנה והצביעה על הארכת תוקף חוק שירות לאומי-אזרחי במרץ 2026.
“בית המשפט נתן מספר הארכות לחקיקת הסדר חלופי, ומשלא נחקק הסדר חלופי, פקע גם תוקפו של הפרק ביום 30 ביוני 2023.”
בית המשפט העליון אכן העניק מספר הארכות תוקף לפרק בחוק שירות הביטחון הנוגע לדחיית גיוס תלמידי ישיבות, ופרק זה פקע ביום 30 ביוני 2023.
“במקביל נחקק גם חוק שירות לאומי-אזרחי כהוראת שעה, עד יום 30 ביוני 2023, שקבע את מסגרת השירות של תלמידי הישיבות בשירות לאומי-אזרחי.”
החוק לשירות לאומי-אזרחי, המסדיר את שירות תלמידי הישיבות, נחקק כהוראת שעה ונקבע שיעמוד בתוקף עד 30 ביוני 2023, כפי שנטען.
“במסגרת זו נקבעה האפשרות לשלב בשירות לאומי-אזרחי רק את מי שניתן לו צו דחיית שירות לפי פרק ג'1 ערב פקיעתו, באותם תנאים שהיו קבועים בפרק ג'1, ובכלל זה התנאי בדבר גיל מינימלי לכניסה לשירות הלאומי-אזרחי, שעומד על גיל 21 וקבלת אישור הפוקד לשירות זה.”
הטענה מדויקת, התנאים המפורטים (דחיית שירות לפי פרק ג'1, גיל 21 ואישור פוקד) אכן נקבעו בחוק שירות לאומי-אזרחי והיו בתוקף במועד הרלוונטי.
“אני מתכבד להציג בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 9), התשפ"ו-2026, שיזמה הממשלה.”
הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 9), התשפ"ו-2026, שיזמה הממשלה, אכן עברה בקריאה שנייה ושלישית ב-31 במרץ 2026, וח"כ בועז ביסמוט היה מעורב בקידומה כיו"ר ועדת החוץ והביטחון, אך כיום, 21 במאי 2026, היא כבר אינה מוצגת לקריאות אלו.
“בשנת 2017 ניתנה פסיקת בית המשפט העליון שביטלה את פרק ג'1 בחוק שירות ביטחון.”
טענת הפוליטיקאי בועז ביסמוט נכונה: בית המשפט העליון ביטל את פרק ג'1 בחוק שירות ביטחון בשנת 2017, כאשר הביטול נכנס לתוקף כשנה לאחר מכן.
“מאז ההארכה הראשונה אושרו בכנסת עוד שלוש הארכות נוספות להוראת השעה. בתחילה לשנה נוספת עד ליום 30 ביוני 2025, לאחר מכן לתקופה נוספת בת חמישה חודשים, שהסתיימה ביום 15 בנובמבר 2025, והארכה שתוקפה יפקע ביום 31 במרץ 2026.”
הטענה כי אושרו שלוש הארכות נוספות להוראת השעה של חוק שירות לאומי-אזרחי עד ל-30 ביוני 2025, לאחר מכן ל-15 בנובמבר 2025, ולבסוף ל-31 במרץ 2026, נכונה.
“בתקופה האחרונה דנה ועדת החוץ והביטחון בהצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26), התשפ"ב-2022”
הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26), התשפ"ב-2022 נדונה בוועדת החוץ והביטחון ואושרה כחוק במרץ 2022, ולא "בתקופה האחרונה" יחסית למאי 2026.
“בשנת 2014 נחקק פרק ג'1 בחוק שירות ביטחון”
פרק ג'1 בחוק שירות ביטחון, העוסק בשירות קבע, נחקק ונכנס לתוקף בשנת 2006, ולא בשנת 2014 כפי שנטען.
“מבקשת הצעת החוק המונחת בפניכם להאריך את תוקפו של החוק בחמישה חודשים נוספים עד ליום י"ח באלול התשפ"ו, 31 באוגוסט 2026”
הצעת החוק להארכת תוקפו של חוק שירות הביטחון (שירות לאומי-אזרחי) בחמישה חודשים נוספים, עד ל-31 באוגוסט 2026, אכן נדונה בכנסת בתקופה זו.
“מקום בו נקרא מיועד לשירות ביטחון להתייצב לשירות ביטחון ולא התייצב בהתאם לסעיף 12 לחוק שירות ביטחון, לא יוכל להשתלב בשירות לאומי-אזרחי.”
הטענה נכונה; אדם שנקרא להתייצב לשירות ביטחון ולא עשה זאת בהתאם לסעיף 12 לחוק שירות ביטחון, אינו זכאי להשתלב בשירות לאומי-אזרחי.
“בתחילה [הייתה הארכה] לשנה נוספת עד ליום 30 ביוני 2025”
הממשלה אכן ביקשה להאריך את דחיית גיוס בני הישיבות עד 30 ביוני 2025, אך הבקשה נדחתה וההסדר הזמני שנקבע היה עד 30 ביוני 2024.
“[הארכה] לתקופה נוספת בת חמישה חודשים, שהסתיימה ביום 15 בנובמבר 2025”
טענת הפוליטיקאי כי הארכה לתקופה בת חמישה חודשים הסתיימה ב-15 בנובמבר 2025 אינה מדויקת; הארכה כזו הסתיימה למעשה ב-15 בנובמבר 2024.
“בתקופה האחרונה דנה ועדת החוץ והביטחון... ובהצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ב-2021”
הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ב-2021, אכן נדונה ועברה קריאה טרומית ב-2022 והועברה לוועדת החוץ והביטחון, אך היא לא עברה את שלבי החקיקה והדיונים בה אינם "בתקופה האחרונה" בשנת 2026.
“הארכה שתוקפה יפקע ביום 31 במרץ 2026”
לא נמצאה כל הארכה בחקיקה הקשורה לשירות לאומי-אזרחי או חוק הגיוס שתוקפה נקבע לפקוע ב-31 במרץ 2026.
“אושרה הארכת תוקף הוראת השעה בשנה עד יום כ"ד בסיון התשפ"ד, קרי 30 ביוני 2024.”
הטענה לפיה אושרה הארכת תוקף של הוראת שעה עד 30 ביוני 2024 שגויה; תאריך זה היה למעשה מועד פקיעת תוקפה של הוראת השעה בנושא גיוס בני הישיבות.
“מאז ההארכה הראשונה אושרו בכנסת עוד שלוש הארכות נוספות להוראת השעה.”
מאז הארכת הוראת השעה הראשונה בכנסת ב-2018, אושרו למעשה ארבע הארכות נוספות, ולא שלוש כפי שנטען.
“החוק קובע הליך סדור לכליאתם של הלוחמים הבלתי חוקיים, המכונים בקיצור "לב"חים", ואמצעי הבקרה והביקורת השיפוטית עליהם.”
החוק לכליאת לוחמים בלתי חוקיים אכן קובע הליך סדור לכליאתם ומכיל אמצעי בקרה וביקורת שיפוטית.
“נוספו הוראות לעניין קיום דיונים בהיוועדות חזותית.”
אכן נוספו הוראות ותקנות בחוק לעניין קיום דיונים בהיוועדות חזותית, בין היתר בחברות ממשלתיות וברשויות מקומיות.
“חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2002 נועד להסדיר את כליאתם של מי שנטלו חלק בפעולות איבה נגד ישראל או נמנו על כוחות המבצעים פעולות איבה נגד ישראל, ואינם נופלים תחת ההגדרה "שבוי מלחמה" שבאמנת ג'נבה השלישית, המסדירה את החזקתם של שבויי מלחמה.”
חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים אכן נועד להסדיר את כליאתם של מי שנטלו חלק בפעולות איבה ואינם נחשבים שבויי מלחמה לפי אמנת ג'נבה השלישית.
“הוחלפו תקנות שעת חירום אלה בחקיקה ראשית, כהוראת שעה שהוארכה מספר פעמים, ואף נערכו בה תיקונים בהתאם לצרכים המשתנים.”
הטענה נכונה; תקנות שעת חירום אכן הוחלפו בחקיקה ראשית כהוראת שעה, שהוארכה ותוקנה פעמים רבות, במיוחד בתקופת הקורונה.
“הותקנו בתחילת המלחמה תקנות שעת חירום שהרחיבו עוד יותר את התקופות המנויות בחוק, והורידו עוד יותר את הדרגים המאשרים.”
תקנות שעת חירום שהותקנו בתחילת המלחמה אכן הרחיבו תקופות בחוק וייעלו תהליכי אישור, מה שאפשר קבלת החלטות מהירה יותר.
“החוק כולל מנגנון נפרד למקרים שבהם יש היקף נרחב של לוחמים בלתי חוקיים.”
החוק לכליאתם של לוחמים בלתי חוקיים כולל אכן מנגנון המאפשר התאמת הליכים למצבים ביטחוניים מיוחדים, שיכולים לכלול היקף נרחב של עצורים.
“הוראת השעה הנוכחית פוקעת בשבוע הבא, ביום י"ג בניסן התשפ"ו, קרי, 31 במרץ 2026.”
הטענה מכילה שגיאה בשיוך התאריך העברי ללועזי, והוראת השעה המרכזית הקשורה לגיוס חרדים פקעה ב-2024, לא ב-2026.
“במקרים שבהם הכריזה הממשלה על מלחמה או הודיעה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, הממשלה, באישור ועדת החוץ והביטחון, מוסמכת להכריז על שינויים בתחולת החוק.”
הטענה מכילה אי-דיוק מהותי: ההכרזה על תחולת החוק במצב מלחמה או פעולות צבאיות משמעותיות ניתנת על ידי שר הביטחון, ולא על ידי הממשלה כולה.
“במהלך תקופת תוקפה של ההכרזה, התקופות המנויות בחוק ארוכות יותר והדרג המוסמך לקבל החלטות לפי החוק... נמוך יותר.”
בעוד שחלק מלוחות הזמנים הפרוצדורליים בחוק אכן מתארכים במצב חירום, הטענה לפיה הדרג המוסמך לקבל החלטות נמוך יותר אינה נכונה.
“מוצע להאריך את הוראת השעה בשלושה חודשים נוספים, עד ליום ט"ו בתמוז התשפ"ו (30 ביוני 2026).”
הטענה כי מוצע להאריך הוראת שעה עד 30 ביוני 2026 נכונה, אך ציון התאריך העברי ט"ו בתמוז התשפ"ו כשקול אינו מדויק, שכן תאריך זה חל ב-11 ביולי 2026.