“ההסדר שעוגן בהוראת השעה נכנס לתוקפו לאחר שהופסקה פעילותו של מרבב מיושן שבאמצעותו הופעל המערך, ובכך הפכה פעילות המערך ליעילה יותר ולחסכונית יותר.”
הטענה נכונה: הסדר שהתבסס על הוראת שעה איפשר את העברת מערך עידן פלוס לתאגיד השידור, מה שכלל החלפת ציוד מיושן וייעול הפעילות.
“לפי אותה הוראת שעה, כל בעלי הרישיונות לשידורי טלוויזיה וכל בעלי הזיכיונות לשידורי רדיו אזורי היו פטורים מתשלום דמי הפצה, ומי שנשא בדמי ההפצה שהם היו אמורים לשלם היו תאגיד השידור הישראלי, הכנסת לגבי ערוץ הכנסת ואוצר המדינה.”
הטענה נכונה חלקית: הוראת שעה פטרה תחנות רדיו אזוריות וערוץ הכנסת מתשלום דמי הפצה, כשהאוצר והכנסת נשאו בעלויות. אולם, היא אינה נכונה לגבי פטור גורף ל"כל בעלי הרישיונות לשידורי טלוויזיה" או לגבי נשיאת תאגיד השידור הישראלי בדמי הפצה של גופים אחרים.
“באוגוסט 2024 חוקקה הכנסת תיקון לחוק במסגרת הוראת שעה, שקבע כי גם שידוריהם של הערוצים המסחריים הזעירים והזעירים-הייעודיים יופצו, כחובה, באמצעות המערך.”
הכנסת לא חוקקה תיקון חוק בהוראת שעה באוגוסט 2024 שקבע חובת הפצה לערוצים מסחריים זעירים.
“מדובר בערוצים 9, 14, "הלא טי.וי״ וערוץ 24.”
כל הערוצים המוזכרים בטענה – ערוץ 9, ערוץ 14, ערוץ 24 ו"הלא טי.וי" (המתייחס לערוץ הטלוויזיה הפלסטיני) – אכן קיימים.
“אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 8 - הוראת שעה), התשפ"ו-2026, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.”
חבר הכנסת דוד ביטן לא הציג הצעת חוק בשם "חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 8 - הוראת שעה), התשפ"ו-2026" לקריאה שנייה ושלישית במאי 2026.
“חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב-2012, המסדיר את הפעלת מערך עידן פלוס”
החוק המצוין, חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב-2012, אכן קיים ומסדיר את הפעלת מערך עידן פלוס.
“חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות... מטיל חובה על תאגיד השידור הישראלי, על בעלי הרישיונות לשידורי טלוויזיה שהם הערוצים המסחריים הוותיקים רשת וקשת, ועל ערוץ הכנסת, להפיץ את שידוריהם באמצעות המערך, בתמורה לדמי הפצה שהם מחויבים לשלם לגורם המפעיל את המערך - הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.”
הטענה נכונה; חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו מחייב את תאגיד השידור, קשת, רשת וערוץ הכנסת לשדר דיגיטלית ולשלם דמי הפצה לרשות השנייה.
“הצפייה בשידורים המועברים באמצעות מערך עידן פלוס אינה מחייבת תשלום דמי מנוי, וכל שנדרש כדי לצפות בשידורים אלה הוא לרכוש ממיר מתאים.”
הצפייה בשידורי עידן פלוס אכן אינה כרוכה בתשלום דמי מנוי, ונדרש רק ממיר מתאים לקליטת השידורים.
“הוראת השעה... פקעה ב-15 ביוני 2025.”
הוראת השעה בחוק השידור הציבורי, שהעניקה לממשלה סמכויות מינוי, אכן פקעה ב-15 ביוני 2025 כפי שנאמר.
“הוראת השעה הוארכה פעם אחת”
הטענה לפיה הוראת השעה בנוגע לשידורים באינטרנט הוארכה פעם אחת בלבד אינה נכונה; החוק הוארך מספר פעמים.
“לפי המצב החוקי טרם הוראת השעה, לערוצים הזעירים הייתה נתונה הבחירה אם לבקש את הפצתם באמצעות המערך.”
הטענה כי לערוצים הזעירים הייתה בחירה מובטחת לבקש הפצה טרם הוראת השעה אינה נכונה; הבחירה הייתה נתונה לפלטפורמות המשדרות.
“תיקון פקודת מסילות הברזל ותיקון משק הגז הטבעי.”
בעוד שתיקונים לפקודת מסילות הברזל ולחוק משק הגז הטבעי אכן בוצעו, אין תיעוד ציבורי מובהק המצביע על דוד ביטן כיוזם או ככוח המניע העיקרי מאחורי תיקונים ספציפיים ומשמעותיים לשני חוקים אלו יחד.
“פרק ו' - קידום התחרות בשוק מתן הערבויות.”
הטענה נכונה: "פרק ו'" העוסק בקידום התחרות בשוק מתן הערבויות הוא אכן חלק מחוק הסדרת העיסוק בשירותי נתוני אשראי, התשע"ו-2016.
השתתפות פעילה: מספר ישיבות מליאה (20 בסך הכל ב-90 ימים) שבהן דוד ביטן דיבר. מקור: knesset.gov.il · עודכן 24 במאי.