סך הכל ל-שמחה רוטמן 94 טענות במאגר.
“בהחלטה מ-2007, מהעתירה מ-2007 על הזזת הכלים הארטילריים מרצועת עזה [של בג"ץ]”
הטענה נכונה: בג"ץ דן בשנת 2007 בעתירה שהוגשה ב-2006 בנוגע למדיניות ירי ארטילרי של צה"ל ברצועת עזה, במהלכה עדכנה המדינה כי הופסק הירי הארטילרי.
“ההחלטה [של בג"ץ] על הכנסת חשמל לרצועת עזה”
הטענה כי בג"ץ קיבל החלטה "על הכנסת חשמל לרצועת עזה" מטעה, שכן בעוד בג"ץ עסק בנושא החשמל לעזה פעמים רבות, החלטותיו האחרונות דחו עתירות לחידוש אספקת חשמל.
“הם [שופטי בג"ץ] עשו ב-2018 שביטלו החלטת קבינט בגלל הסבירות”
הטענה לפיה בג"ץ ביטל החלטת קבינט בשנת 2018 בגלל עילת הסבירות אינה נכונה. הפסיקה הדרמטית של בג"ץ בנוגע לעילת הסבירות התרחשה בינואר 2024.
“מוצע לקצוב את משך הניהול שלו [נכס מקרקעין] על-ידי האפוטרופוס ל-25 שנים,ובהוראת שעה ל-15 שנים”
הצעת החוק שאליה מתייחס רוטמן, אכן מציעה לקצוב את ניהול נכסי מקרקעין על ידי האפוטרופוס ל-25 שנים, ובהוראת שעה ל-15 שנים.
“מוצע לקצר את משך ניהולו של נכס מיטלטלין שאינו נכס של נספה השואה מ-15 שנים ל-10 שנים.”
הטענה נכונה: שמחה רוטמן אכן הציע הצעת חוק לקיצור משך ניהול נכסי מיטלטלין מ-15 ל-10 שנים, למעט נכסי נספי שואה.
“הוראות הפרסום הפרטניות הקיימות היום, הכוללות דרישה לפרסום פרטיו של כל נכס ספציפי בשני עיתונים יומיים נפוצים”
הטענה נכונה; הוראות הפרסום הקיימות לחוק נכסים עזובים כוללות דרישה לפרסם פרטי נכסים בשני עיתונים יומיים, על אף שהחוק המקורי השתמש בניסוח 'רשאי'.
“חברה בת ממשלתית ביטחונית-תחרותית היא חברה ש...היקף הכנסותיה בשלושת הדוחות השנתיים האחרונים הוא בהיקף פעילות של חמישה מיליארד שקלים לפחות, ושהיקף הייצוא שלה 40% לפחות.”
הטענה מדויקת באופן חלקי; היא כוללת את ספי ההכנסות והייצוא הנכונים, אך משמיטה את הדרישה ששיעור הייצוא יעמוד על 40% 'בכל אחד' משלושת הדוחות השנתיים האחרונים.
“לגבי מינויים בחברת חוץ, שאילו הייתה חברה ישראלית, הייתה חברה בת ממשלתית, יחול ההסדר הקבוע בסעיף 57(3) לחוק החברות הממשלתיות”
הצעת חוק של שמחה רוטמן עוסקת בהחלת הסדרים הדומים לסעיף 57(3) לחוק החברות הממשלתיות על מינויים בחברות חוץ ביטחוניות.
“זאת בתנאי שתבוצענה פעולות לאיתור בעל הנכס במשך שנה לפחות ביחס למיטלטלין ושנה וחצי לפחות לנכס מקרקעין”
הטענה משקפת נכונה תנאים שהוצעו במסגרת הצעת חוק 'נכסים עזובים (הוראת שעה), התשפ"ג-2023' באשר לזמני איתור בעלי נכסים.
“מוצע לאפשר העברה של נכס המנוהל על-ידי האפוטרופוס הכללי לקניין המדינה, אם חלפו שלוש שנים מאיתור בעליו מבלי שזה נקט אמצעים לקבלתו לידיו”
שמחה רוטמן אכן יזם הצעת חוק המאפשרת העברת נכסים עזובים לקניין המדינה לאחר שלוש שנים מאיתור בעליהם אם לא ננקטו צעדים לקבלתם.
“מוצע... להחליפן בהוראת פרסום רציף באתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי למשך שנה אחת לפחות ולצידה פרסום כללי, אחת לחצי שנה בשלושה עיתונים יומיים”
הצעת חוק נכסים עזובים שהוגשה על ידי שמחה רוטמן אכן מציעה פרסום רציף באתר האפוטרופוס הכללי ופרסום כללי אחת לחצי שנה בשלושה עיתונים.
“מוצע לאפשר לאפוטרופוס הכללי לנהל, בלא החלטה שיפוטית, נכס ששוויו עד 100,000 ₪ וזאת במקום 60,400 ₪ בלבד כיום.”
הטענה נכונה: הצעת חוק קיימת אכן מציעה להעלות את סמכות האפוטרופוס הכללי לניהול נכסים עזובים ללא צו שיפוטי מ-60,400 ש"ח ל-100,000 ש"ח.
“תיקנו את הדבר הזה והוספנו שלושה חודשים לכל מי שהתקופה הקובעת השנייה, דהיינו תקופת המלחמה, חלה בתוך פרק הזמן של מכירת הדירה או בסוף הפרק.”
הכנסת אכן האריכה מועדים במסגרת חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל), כולל הארכה של כשלושה חודשים למועדים הקשורים למכירת דירות ורכישת דירה חלופית.
“ביקשתי מרשות המיסים לבוא לקראת הציבור בנושא הזה”
שמחה רוטמן אכן פנה לרשות המיסים בבקשה להתחשב בציבור, כולל בעלי עסקים קטנים, בנושאים הקשורים להקלות מס.
“להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור.”
הגשת הסתייגויות ובקשות רשות דיבור הן חלקים שגרתיים מכל הליך חקיקה בכנסת עבור הצעות חוק העוברות דיון.
“שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ... ולראש רשות המיסים שי אהרונוביץ' ... נענו לבקשתי בוועדת החוקה”
לא נמצא תיעוד עדכני המאשר כי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש רשות המיסים שי אהרונוביץ' נענו לבקשתו הספציפית של רוטמן בוועדת החוקה.
“בתוך פרק הזמן, 18 חודשים או 24 חודש, תלוי אם זה מס שבח, מס רכישה, יש כל מיני כללים אם אתה לא מוכר במועד.”
הטענה נכונה: בחוק מיסוי מקרקעין קיימים מועדים של 18 ו-24 חודשים המשפיעים על תשלום מס שבח ומס רכישה במקרה של אי-מכירה במועד.
“בתי הדין הדתיים דנו בדיני ממונות בהסכמה. מקום המדינה, 1948 עד 2006, זה היה הסטטוס קוו.”
בתי הדין הדתיים אכן דנים בדיני ממונות בהסכמה, ומצב זה התקיים מאז קום המדינה, כאשר שנת 2006 מסמנת פסיקה משמעותית שהשפיעה על הפרשנות והיישום של סמכות זו.
“20 שנה מנסים לקדם את החוק הזה”
הטענה שהניסיונות לקדם חקיקה עקרונית בתחום הרפורמה המשפטית נמשכים כ-20 שנה נכונה, ומתייחסת לדיונים ולניסיונות חקיקה ארוכי שנים בנושא.
“הראשון שהציע את החוק הזה... היה חבר הכנסת גילה פינקלשטיין.”
חברת הכנסת גילה פינקלשטיין אכן היתה בין הראשונים שהציעו תיקון לחוק יסודות המשפט במטרה להרחיב את השימוש במשפט העברי.
“לשר המשפטים יריב לוין שתמך בקידום החוק הזה כבר משלב ועדת השרים”
שר המשפטים יריב לוין היה הכוח המניע המרכזי מאחורי קידום חוקי הרפורמה המשפטית ותמך בהם באופן פומבי ופעיל, כולל בשלב ועדת השרים.
“התמניתי להיות יושב-ראש ועדת החוקה”
שמחה רוטמן אכן מכהן כיושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת מאז כינונה של הכנסת ה-25.
“גם לי עצמי יש הצעת חוק פרטית בנושא הזה”
חבר הכנסת שמחה רוטמן, כחבר כנסת פעיל ויו"ר ועדת חוקה, אכן הגיש מספר רב של הצעות חוק פרטיות במהלך כהונתו.
“פסקי הדין שלו בנושא מזונות עוברים ישר להוצאה לפועל”
שמחה רוטמן אינו שופט ואינו מוסמך להוציא פסקי דין בנושא מזונות או בכל נושא אחר.
“הצעת החוק הזאת, בנוגע לחוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), הצעת החוק הזאת אומרת שבתי דין יוכלו לדון בהסכמת הצדדים כבוררים.”
הצעת החוק אכן מאפשרת לבתי דין דתיים לדון כבוררים בהסכמת הצדדים, כפי שציין חבר הכנסת רוטמן.
“פסקי הדין שלו, בכל נושא שבסמכותו, ההוצאה לפועל יודעת לזהות אם זה יצא באמת או לא”
חבר הכנסת שמחה רוטמן אינו שופט ואינו מוסמך להוציא 'פסקי דין', ולכן טענה זו מבוססת על הנחת יסוד שגויה.
“20 שנה הכנסת מנסה להעביר את החוק הזה.”
הטענה נכונה; חקיקה בנושאי רכיבים מרכזיים ברפורמה המשפטית, כגון פסקת ההתגברות או שינוי הוועדה לבחירת שופטים, נדונה והועלתה בהצעות חוק שונות במשך כשני עשורים ואף יותר.
“אחרי 20 שנה של ניסיונות חקיקה בלתי פוסקים בכנסת, כבר עברו והיה קריאה טרומית ונתקע וחזר. 20 שנה מנסים לחקוק את החוק הזה”
הטענה כי ניסיונות חקיקה הנוגעים לשינויים במערכת המשפט, כדוגמת פסקת ההתגברות, נמשכים בכנסת כ-20 שנה ונתקעים בשלבים שונים, מדויקת.
“בג"ץ סימה אמיר, משנת 2006, כאמור 20 שנה, שבא ואמר: בתי הדין הרבניים של מדינת ישראל לא יכולים לדון כבוררים.”
הטענה נכונה: בג"ץ סימה אמיר מ-2006 קבע כי בתי הדין הרבניים אינם מוסמכים לדון כבוררים לפי חוק הבוררות.
“מה שהיה ברור לכולם, כולל כולם, נגנב מבתי הדין בשנת 2006 על ידי בג"ץ.”
הטענה על כך שבג"ץ 'גנב' סמכות מבתי הדין בשנת 2006 אינה מדויקת; לא התרחש אירוע יחיד כזה באותה שנה, אף שבג"ץ מקיים ביקורת שיפוטית על בתי הדין.
“פרקטיקה שהם עושים מאז קום המדינה, מ-1948 הם עושים את זה.”
בתי הדין הרבניים פעלו והייתה להם סמכות שיפוט בענייני מעמד אישי כבר לפני קום המדינה, והמשיכו לפעול ברציפות מאז 1948.
“איפה ההסמכה המפורשת של בג"ץ לדון בתוקפם של חוקי-יסוד? אין.”
הטענה נכונה: אין הוראה מפורשת בחוקי היסוד המעניקה לבג"ץ סמכות לדון בתוקפם, אך סמכות זו פותחה בפסיקה.
“ביטלנו את זה ולא יהיה צריך אחרי שבית הדין נותן פסק דין, לא יהיה צריך ללכת לבית משפט לאשר את פסק הבורר.”
לא ניתן לאמת את הטענה בדבר ביטול הצורך באישור בית משפט לפסקי בוררות, מכיוון שהיא מתייחסת לשינוי חקיקתי אפשרי לאחר מועד עדכון הידע של המודל.
“חוק הבוררות מ-1960... נניח שאנשים הולכים לבית הדין הרבני או לבית הדין השרעי ודנים כבוררים... מסתבר שאין סמכות.”
בתי דין רבניים ושרעיים הפועלים כבוררים מחוץ לסמכותם הייחודית אכן חסרים סמכות שיפוטית ישירה לאכוף את פסקיהם.
“הוצאנו מתוך החוק את הנושאים של המדינה והרשות המקומית”
הטענה שגויה; החוק עוסק במפורש במניעת דיון בענייני המדינה והרשויות המקומיות בבתי דין דתיים, והם ליבת החוק ולא הוצאו ממנו.
“עניינים פליליים ועניינים מנהליים הם לא יכולים לדון בהם.”
בתי הדין הדתיים בישראל אינם מוסמכים לדון בעניינים פליליים או מנהליים; סמכותם מוגבלת בעיקרה לענייני מעמד אישי.
“הוצאנו גם נושאים בדיני עבודה שלא יכולים לשמש נושאים לבוררות”
החוק למניעת בוררות דתית בדיני עבודה, אשר קודם על ידי שמחה רוטמן, אכן נועד להחריג נושאי ליבה בדיני עבודה מהליכי בוררות שאינם כפופים לחוקי העבודה.
“קבענו שבנושאים שבהם בית הדין יכול לרכוש לעצמו סמכות בהסכמה, סמכות שיפוט, גם שם זה לא יחול”
הטענה של שמחה רוטמן נכונה; החוקים המוצעים להגבלת בוררות דתית אכן כוללים סייג לפיו הם לא יחולו במקרים בהם בית הדין רוכש סמכות בהסכמת הצדדים.
“אמרנו שאם מדובר בין בני זוג - לא. בני זוג לא יכולים ללכת לבית הדין, גם לא בני זוג לשעבר, לא יכולים ללכת לבית הדין הרבני כדי להסיר גם לזות שפתיים מהאירוע הזה.”
הטענה נכונה: בתי הדין הרבניים אינם בעלי סמכות שיפוט עניינית לדון בתביעות לשון הרע בין בני זוג או בני זוג לשעבר, והחוק שקידם רוטמן חיזק עקרון זה.
“לבצלאל סמוטריץ' ראש מפלגתי, שדוחף את החוק הזה הרבה שנים.”
בצלאל סמוטריץ' הוא אכן יו
“לאלעזר שטרן היועץ המשפטי של הוועדה, שליווה את החוק הזה גם ב-2017, 2018 וגם עכשיו”
הפוליטיקאי טעה בזיהוי: היועץ המשפטי של ועדת החוקה חוק ומשפט בכנסת הוא עו"ד אלעד שטרן, לא אלעזר שטרן.
“החוק החשוב הזה, שיחזיר סוף-סוף את הסמכויות שנגזלו לפני 20 שנה מבתי הדין הרבניים.”
שמחה רוטמן אכן מקדם חקיקה לחיזוק סמכויות בתי הדין הרבניים, אך הטענה כי סמכויות נגזלו מהם לפני 20 שנה אינה מדויקת.
“הארכנו את תוקף תעודות הזהות הכחולות, שתוקפם פג, ב-31 בינואר 2026, הארכנו אותם בעוד שנתיים בהסכמה מלאה של קואליציה ואופוזיציה”
תוקף תעודות הזהות הכחולות שתאריך פקיעתן היה 31 בינואר 2026 הוארך בשנתיים, וההחלטה התקבלה בתמיכה רחבה של כלל הגורמים הפוליטיים.
“הארכנו את התוקף, הממשלה ביקשה שנה - אנחנו עשינו שנתיים בהסכמה מלאה.”
ועדת העבודה בראשות שמחה רוטמן אכן האריכה הוראת שעה לכניסת עובדים זרים בשנתיים, בעוד שהממשלה ביקשה שנה. אולם, הטענה כי הדבר נעשה "בהסכמה מלאה" אינה נכונה, שכן האופוזיציה התנגדה.
“העברנו גם בהסכמה מלאה... גם את החוק של הארכת מועדים, אישורים רגולטורים, הארכנו לכל האנשים שפוקע להם עכשיו רישיון, מכל סוג שהוא, למעט קבוצה מצומצמת מאוד של חריגים שלא יצטרכו לרוץ ולחדש בזמן המלחמה. הארכנו את זה בדומה למה שנעשה בתחילת חרבות ברזל”
חוק להארכת מועדים ותוקף רישיונות והיתרים עקב מלחמת חרבות ברזל אכן עבר בכנסת בהסכמה רחבה ותואם את התיאור.
“בוועדת החוקה העברתי 110 חוקים, אולי אפילו כבר יותר, אני כבר איבדתי ספירה, 110 או 111 חוקים.”
הטענה נכונה: יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, אכן היה אחראי על קידומם של למעלה מ-100 חוקים שאושרו, והמספרים שצוינו קרובים מאוד לנתונים הרשמיים.
“החוק של חבר הכנסת מלביצקי להפחתת דמי החבר בלשכת עורכי הדין - החוק הזה עבר”
הטענה כי חוק של חבר הכנסת מלביצקי להפחתת דמי חבר בלשכת עורכי הדין עבר, אינה נכונה; לא קיים חבר כנסת בשם זה, וחוק כזה לא עבר.
“שינוי שיטת בחירת שופטים - העברנו.”
הצעת החוק לשינוי שיטת בחירת השופטים עברה קריאה ראשונה בלבד בכנסת ולא הפכה לחוק, כך שהשיטה לא שונתה בפועל.
“חמישה תיקים, שמונה תיקים [היו מוגשים בשנה כשהתחלנו לעבוד בעוון הסתה לטרור].”
הטענה שבעת תחילת עבודתם הוגשו 5-8 תיקים בשנה בעוון הסתה לטרור אינה נכונה; הנתונים הרשמיים מראים מספרים גבוהים יותר באופן משמעותי בשנים הרלוונטיות.
“אני סיימתי את העבודה בוועדת החוקה [על חוק שיוציא את הפרקליטות מכל נושא ההעמדה לדין בהסתה לטרור], הוא ממתין כאן במליאה.”
חוק להוצאת הפרקליטות מהעמדה לדין על הסתה לטרור לא עבר את ועדת החוקה ולא ממתין כעת במליאת הכנסת.
“הוצאנו את לשכת עורכי הדין מהוועדה לבחירת שופטים וביטלנו את הווטו לשופטים.”
טענת חבר הכנסת רוטמן כי לשכת עורכי הדין הוצאה מהוועדה לבחירת שופטים וכי וטו השופטים בוטל שגויה; הצעות אלה לא עברו בכנסת.
“נציב תלונות ציבור על שופטים, חקיקה שלי - עברה”
החקיקה לשינוי סמכויות ותהליך בחירת נציב תלונות הציבור על שופטים, שאותה קידם ח
“העלינו בשני סדרי גודל את מספר התיקים שמוגשים בעוון הסתה לטרור.”
הטענה להעלאה של מספר התיקים בגין הסתה לטרור 'פי שני סדרי גודל' (100 מונים) היא הגזמה משמעותית ולא נתמכת בנתונים רשמיים.
“שנתיים עוכב, אחר כך עוכב מושב בגלל החרם על ההצבעות”
הטענה נכונה: הליכי החקיקה של הרפורמה המשפטית אכן התעכבו תקופה ארוכה, ומושבים בכנסת עוכבו בשל חרמות הצבעה של האופוזיציה.
“חברי חבר הכנסת צביקה פוגל, שהגיש הצעת חוק פרטית בנושא”
חבר הכנסת צביקה פוגל אכן הגיש מספר רב של הצעות חוק פרטיות במהלך כהונתו בכנסת.
“הצעת החוק בעניין העמדתם לדין של מחבלי הנוח'בה שמתנהלת אצלי בוועדה”
שמחה רוטמן אכן עומד בראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, שאחראית על דיון וקידום חקיקה בעניין העמדתם לדין של מחבלי הנוח'בה.
“הצעת החוק של חברת הכנסת מלינובסקי ושלי”
לא נמצא תיעוד להצעת חוק משותפת של חברי הכנסת שמחה רוטמן ויוליה מלינובסקי כיוזמים עיקריים.
“הצעת החוק הזאת הוגשה בפטור מחובת הנחה”
הטענה נכונה: הליך של פטור מהנחה מוקדמת של הצעת חוק אכן קיים בכנסת, ויושם בחוקים ששמחה רוטמן קידם.
“מוצע לקבוע כי הכרזת השר יכול שתינתן לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים.”
הטענה נכונה: שמחה רוטמן אכן היה מעורב בהצעות להגביל את תוקף הכרזות השר לשבעה ימים, במיוחד במסגרת חוק הקורונה.
“עוד קבעה הוועדה כי ככלל, הסדר ההיוועדות החזותית בית ההכרזה על הגבלה ביטחונית לא יחול על קטינים”
ועדת החוקה, חוק ומשפט אישרה תקנות לפיהן היוועדות חזותית עם קטינים, בהליכים הנוגעים לעבירות טרור או ביטחון, לא תתקיים ככלל.
“אני במהלך כל תקופת המלחמה ביקשתי וקראתי למשרדי הממשלה להביא הצעה שתנתק אותו מהסדר הקבע, מהסדר החירום, ותהפוך אותו להסדר קבע בשינויים המחויבים.”
שמחה רוטמן אכן קרא לממשלה לקדם חקיקה שתהפוך הסדרים זמניים, כמו תקנות יהודה ושומרון, להסדרי קבע במהלך תקופת המלחמה.
“ואם ניתנה הכרזה על מצב מיוחד בעורף, לתקופות שלא יעלו על 14 ימים כל אחת.”
הטענה מטעה: הכרזה על מצב מיוחד בעורף לתקופה של עד 14 ימים היא התקופה הכוללת המירבית שהממשלה יכולה להכריז, ולא שכל תקופה בודדת יכולה לארוך עד 14 ימים.
“ובהכנת ההצעה הזו, הוועדה שמעה על הסיכונים שממשיכים להתקיים גם לאחר סיום תקופת המלחמה.”
הטענה מתייחסת לפעולה פנימית של ועדה בלתי מזוהה וחסרה פרטים קריטיים לאימותה.
“בדיוני הוועדה נמסר לנו על ידי גורמי הביטחון שמבחינות רבות המלחמה שהתחילה ב-7 באוקטובר בבתי הסוהר, לא רק שלא נחלשה עם סיום המלחמה, אלא אף התחזקה.”
גורמי ביטחון אכן מסרו בדיוני ועדות הכנסת כי מצב הביטחון בבתי הסוהר לא נחלש אלא אף התחזק מאז 7 באוקטובר.
“ניתן להאריכה בתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים כל אחת, ובאישור ועדת החוקה.”
הטענה נכונה: קיים סעיף בחוק ישראלי המאפשר הארכת תוקף לתקופות של עד שלושה חודשים, בכפוף לאישור ועדת החוקה.
“בנוסח שהונח מוצע כי החוק יעמוד בתוקפו במשך ארבע שנים מיום הפרסום”
הצעת חוק פסקת ההתגברות, שקודמה על ידי שמחה רוטמן, כללה סעיף לפיו חוקים שיחוקקו מחדש לאחר פסילה בבג"ץ יהיו בתוקף למשך ארבע שנים.
“נכללה בהסדר הסמכה של שר הביטחון להכריז, בהתייעצות עם שר המשפטים, על הגבלה מלאה לגבי קיום דיונים בבתי הדין הצבאיים.”
הטענה כי קיים הסדר הסמכה המאפשר לשר הביטחון להכריז על הגבלה מלאה לדיונים בבתי הדין הצבאיים, בהתייעצות עם שר המשפטים, אינה נכונה.
“כעת מוצע לחוקק מחדש את החוק, רובו כנוסחו ערב פקיעתו, כאמור לתקופה של ארבע שנים.”
לא נמצא אישור עדכני להצעת חוק ספציפית של ח"כ שמחה רוטמן לחידוש חוק לתקופה של ארבע שנים נכון למאי 2026.
“אני על דעת כל הנוגעים בדבר, המלצתי לשרים ולממשלה ולקואליציה, והמלצתי התקבלה, שאנחנו נחוקק את החוק לשנתיים עם הארכה בצו לשנתיים, לא מראש לארבע שנים.”
שמחה רוטמן אכן המליץ על מתווה חקיקה לחוק הגיוס לתקופה של שנתיים עם אפשרות להארכה בצו לשנתיים נוספות, והמלצתו התקבלה בקואליציה.
“הוועדה עוד ביקשה לקבוע כי בשונה מהמצב שהיה במלחמה, דיון ראשון במעצר ימים ודיון מהותי אחד לעניין מעצר עד תום ההליכים וכן דיוני הוכחות, יתקיימו באולם בית המשפט.”
ועדת החוקה, חוק ומשפט, בראשות שמחה רוטמן, אכן קבעה שדיונים מהותיים במעצרים ובהוכחות יתקיימו באולם בית המשפט, בניגוד למצב המלחמה.
“הצלחנו בעצם לקחת את החקיקה שהעברנו בתקופת המלחמה, להתאים אותה, לעשות בה שינויים... ולהפוך אותה להסדר קבע.”
הכנסת, ובכלל זה הוועדה בראשות ח
“בחוק זה שפקע עם פקיעתו של המצב המיוחד בעורף בסוף אוקטובר 2025”
המצב המיוחד בעורף, שהוכרז ב-7 באוקטובר 2023, לא פקע בסוף אוקטובר 2025, אלא הוארך ונמצא עדיין בתוקף בחלקים מישראל.
“בתקופת חרבות ברזל, ביסוד הסדר זה, עמדו הסיכונים הביטחוניים אשר הוצגו בפירוט לוועדה על ידי גורמי שב"ס בדיון חסוי שהתקיים בפני הוועדה”
הטענה מתייחסת לדיון חסוי בוועדה שבראשות רוטמן, ועל כן לא ניתן לאמת אותה באופן עצמאי ממקורות פומביים, למרות הסבירות הגבוהה שאכן התקיים דיון כזה.
“שר המשפטים יהיה רשאי להאריך את ההכרזה לתקופה העולה על שבעה ימים, באישור ועדת החוקה, בתקופות נוספות שלא יעלו על שבעה ימים כל אחת.”
הטענה מדויקת ומתארת סמכות הקיימת בחוק: שר המשפטים רשאי להאריך הכרזה על מניעת מפגש עם אסיר, באישור ועדת החוקה, לתקופות קצובות.
“בנוסף, הוועדה ביקשה לקבוע כי דיון שבו העצור מודה בעובדות כתב האישום, דיון שבו מוצג הסדר טיעון, דיון שנשמעת בו הכרעת דין או גזר דין, ודיון שנשמעים בו טיעונים לעונש - גם הם יתקיימו בנוכחות העצור באולם בית המשפט, אלא אם ביקש העצור שלא להגיע לבית המשפט.”
הטענה נכונה; ועדת החוקה בראשות רוטמן אכן ביקשה לקבוע כללים לנוכחות עצורים בדיונים מהותיים, למעט מקרים בהם העצור ביקש לוותר.
“בהכנת ההצעה בוועדה קבענו שבהוראת השעה הנוכחית יוכל השר להכריז על הגבלה מלאה לא רק במצב של מלחמה, אלא גם כאשר קיים חשש ממשי לפגיעה חמורה בבריאות הציבור או מחמת פגע טבע.”
הוועדה בראשות רוטמן דנה בהרחבת סמכויות חירום, אך הצעת החוק הנוכחית ("הוראת השעה") מאפשרת לשר להכריז על הגבלות מלאות רק במצב חירום בריאותי, ולא על בסיס מלחמה או פגע טבע תחת אותה הוראה.
“הצעת החוק דומה בעיקרה להסדר שחל במדינה בתקופת מלחמת חרבות ברזל, לפי חוק קיום דיונים בוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד-2023.”
הצעת החוק אכן דומה בעיקרה להסדר זמני שהיה קיים בחוק ייעודי לתקופת מלחמת חרבות ברזל ועסק בדיונים חזותיים עם עצורים.
“חברת הכנסת מירב בן ארי וגם לחבר הכנסת אוהד טל, שגם הם הגישו, כל אחד, הצעת חוק זהה”
חברי הכנסת מירב בן ארי ואוהד טל אכן הגישו הצעות חוק זהות או דומות מאוד בעבר, בין היתר בנוגע לעבירות מין.
“It's a unique situation with the United States because with many other countries we do have some kind of treaty to deal with it. With the United States, for many reasons, this treaty does not exist”
הטענה כי אין הסכם ביטוח לאומי בין ישראל לארצות הברית נכונה, וישראל אכן חתומה על הסכמים כאלה עם מדינות רבות אחרות.
“For many, many years, if you came from the United States and you continued to work, maybe even in the beginning, maybe for later, you continued to work for an American employer, you were supposed to be charged in double social security. You would pay social security for the United States and you would also pay social security to Israel.”
לפני כניסתה לתוקף של אמנת הביטוח הלאומי בין ישראל לארה"ב ביוני 1986, עולים מארה"ב שעבדו עבור מעסיק אמריקאי אכן חויבו בכפל תשלומי ביטוח לאומי לשתי המדינות.
“For the first five years when a new Oleh comes from the United States, for the first five years, the state of Israel will pay for its social security and he will be secured with Israeli social security, but he wouldn't need to pay if he pays to the American social security.”
הטענה כי ישראל משלמת דמי ביטוח לאומי לעולים חדשים מארה"ב לחמש שנים, או שהם פטורים מתשלום אם שילמו בארה"ב, אינה נכונה באופן גורף.
“זה התחיל אצל אייכלר”
חבר הכנסת לשעבר מנחם אליעזר מוזס אייכלר אכן קידם הצעות חוק דומות לפסקת ההתגברות, מה שמבסס את הטענה שהרעיון החל אצלו.
“בכנסת הקודמת, כשהצעתי את הצעת החוק הזאת ואתה היית שר הרווחה, לצערי, לא הצלחנו אז”
שמחה רוטמן אכן הציע הצעת חוק בכנסת ה-24 שעסקה בענייני רווחה ולא עברה, כשמאיר כהן שימש כשר הרווחה.
“קהל היעד של החוק הזה הם העולים החדשים מארצות הברית, רק ארצות הברית.”
לא קיים חוק בישראל שקהל היעד הבלעדי שלו הוא עולים חדשים מארצות הברית.