במהלך כהונתו כראש ממשלה, מנחם בגין עמד במספר מקרים מול לחץ אמריקאי מצד הנשיא רונלד רייגן, והדגיש את עצמאותה של ישראל ודאגתו לאינטרסים שלה. למרות שהציטוט המדויק שהוצג בטענה עשוי להיות ניסוח שמשקף את רוח הדברים ולאו דווקא ציטוט מילה במילה, תוכן הדברים נתמך היטב במקורות היסטוריים. דוגמאות בולטות לכך כוללות את תגובתו של בגין כאשר רייגן השתמש במונח "שואה" בשיחה טלפונית על נפגעים אזרחיים במהלך מלחמת לבנון הראשונה ב-1982, עליה השיב בגין "אדוני הנשיא, אני יודע הכל על שואה". בגין גם דחה את "תוכנית רייגן" (ספטמבר 1982), שהייתה מתווה אמריקאי לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, תוך שהוא מדגיש את חשיבות ארץ ישראל לעם היהודי ואת התנגדותו לכל תוכנית חלוקה. כמו כן, לפני פתיחת מלחמת לבנון הראשונה, בגין קיבל מכתב מרייגן שביקש לא לנקוט בפעולה צבאית, ובגין השיב "אנחנו נקיים את חובתנו הקדושה". בהקשר לבקשתו של רייגן לדחות נסיגת כוחות צה"ל מהרי השוף שבלבנון בפברואר 1983, בגין אמנם הגיב בהיסוס, אך הזכיר גם שהדחיות הקודמות לבקשת רייגן יצרו כעס. הטענה כי ישראל הייתה "חלשה יותר" בהשוואה לארה"ב בתקופה זו היא סבירה בהקשר הגיאופוליטי, תוך התייחסות לתלות ביטחונית ולקשיים כלכליים שאיתם התמודדה ישראל באותה תקופה, כמו היפר-אינפלציה. השוואת עוצמתו של רייגן לעוצמתו של טראמפ היא רטורית ואינה פוגעת בנכונות הליבה העובדתית של הטענה.