יאיר לפיד טען שישראל 'לא היתה אפילו ליד השולחן כשנעשו החלטות הנוגעות לליבת הבטחון הלאומי שלנו'. טענה זו אינה מדויקת באופן מוחלט. מחד גיסא, ישראל אישרה תקציב ביטחון עצום לשנת 2026, המעיד על קבלת החלטות מהותיות בנושאי ביטחון לאומי באופן עצמאי. בנוסף, ישראל השתתפה בדיונים בינלאומיים בנושאי ביטחון, כמו הצהרת שר החוץ סער באו"ם בפברואר 2026 לפני ישיבת מועצת הביטחון בנוגע למזרח התיכון, וכן קיימה תיאום חשאי עם מדינות המפרץ במהלך מבצע 'שאגת הארי' במאי 2026. המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) גם עסק בגיבוש תפיסת ביטחון לאומי ומדיניות לשנים 2025-2026, מה שמעיד על עבודת מטה פנימית בנושאי ביטחון אסטרטגיים. מאידך גיסא, סקר שנערך באפריל 2026 הצביע על כך שרוב הציבור הישראלי (56.5% מהיהודים) סבור שהממשל האמריקני הוא המשפיע העיקרי על החלטות ביטחוניות הנוגעות לישראל, כאשר רק 15% מאמינים שממשלת ישראל היא המשפיעה העיקרית. כמו כן, דווח על הפסקת אש בת עשרה ימים בין ישראל לחיזבאללה שהוכרזה על ידי הנשיא טראמפ באפריל 2026, ועל הפסקת אש אמריקאית מול איראן שנכנסה לתוקף באותו החודש, לה התנגד רוב הציבור הישראלי. דיפלומטיה אמריקאית גם תוארה כמגבילה את תגובת ישראל בזירה הלבנונית. לכן, בעוד שישראל מקבלת החלטות רבות ומשתתפת בדיונים, קיימת השפעה חיצונית מהותית על ליבת הביטחון הלאומי שלה, מה שהופך את הטענה להחמרה אך לא לשקר מוחלט.