על פי דיווחים בתקשורת מיום הציטוט והימים הסמוכים לו, שר התקשורת שלמה קרעי וצוותו אכן ניסו להעביר מידע בנוגע לפערי התרעה ביטחוניים לבג"ץ, ככל הנראה במסגרת דיונים בעתירות שונות. הדיווחים מצביעים על כך שבקשתו להציג את המידע באופן ישיר בפני השופטים לא נענתה, ולכן הועברו מסמכים באמצעות ערוצים חלופיים או בדרכים שאינן ייצוג ישיר במשפט. אולם, הטענה בדבר קיומם של "פערי התרעה מאוד חמורים שגובלים בסיכון חיי אדם" היא טענה מסווגת ורגישה, ולא ניתן לאמת באופן עצמאי ממקורות פומביים את נכונותה וחומרתה. לכן, בעוד שהפעולה של הגשת המסמכים והתוכן שהועבר (הטענה על הפערים) נכונים, הבדיקה אינה יכולה לאשר את העובדה שבפועל קיימים פערים בחומרת הנטענת, והציבור עלול לפרש את הצהרתו כאישור לקיומם המוכח של פערים אלה.