הטענה מתייחסת לבעיה מוכרת ומתמשכת של חוסר מיגון ופערי התרעה בקרב אוכלוסיות מסוימות בישראל. הפזורה הבדואית בנגב סובלת שנים מחוסר בתשתיות מיגון ואזעקה, כאשר יישובים רבים אינם מוכרים ובתיהם אינם ממוגנים. דו"חות מבקר המדינה וכלי תקשורת רבים דיווחו שוב ושוב על מציאות זו, שהופכת את תושבי האזור לפגיעים במיוחד בעת ירי רקטות. גם באזורים בצפון, כולל יישובים עם ריכוז אוכלוסייה חרדית, דווחו על חוסר במיגון מספק ופערים במערך ההתרעה, במיוחד על רקע המצב הביטחוני והאיום מצפון. מוסדות רשמיים וארגוני חברה אזרחית פרסמו דו"חות ועדויות רבות בנושא. לכן, על אף שייתכן שהביטוי "אין להם כיסוי" הוא הכללה מעט גורפת, הוא משקף מציאות עובדתית של חוסר כיסוי מהותי ונרחב לאוכלוסיות אלו.