הטענה של השר איתמר בן גביר מורכבת משני חלקים: יוזמה שהונחה על שולחן משרד האוצר כבר ב-2023, והפיכתה למציאות כעת. לגבי החלק הראשון – הנחת היוזמה ב-2023: השר בן גביר אכן היה מעורב במאבק בפרוטקשן בשנת 2023, ובאותה שנה אף נחקק 'חוק הפרוטקשן' שהיה ביוזמת מפלגתו 'עוצמה יהודית'. בנוסף, באוגוסט 2023, בן גביר מתח ביקורת על משרד האוצר בטענה שהוא 'תוקע תשלומים לנפגעי התופעה'. עם זאת, בחיפוש לא נמצאה הוכחה מפורשת לכך שבן גביר הניח יוזמה ספציפית ומפורטת להקמת 'קרן פיצויים לנפגעי פרוטקשן' על שולחן משרד האוצר כבר בשנת 2023. פעולותיו אז נגעו יותר לחקיקה נגד פרוטקשן ולדרישות לפיצויים באופן כללי, ולא ליוזמה ספציפית לקרן חדשה מצידו באותה שנה. לגבי החלק השני – הפיכת היוזמה למציאות: אכן, סביב תאריך הציטוט (מאי 2026), בן גביר מקדם 'תוכנית חירום לאומית' למאבק בפרוטקשן, הכוללת 'הקמת קרן פיצויים ממשלתית שתפצה בעלי עסקים על נזקי רכוש ואובדן הכנסה כתוצאה מפרוטקשן'. תוכנית זו מובאת לאישור הממשלה או נדונה בממשלה סביב מועד הציטוט. יתרה מכך, בתאריך הציטוט (25 במאי 2026), דווח כי בן גביר דורש מיליארדי שקלים לפיצוי נפגעי פרוטקשן ומקדם 'יוזמה לחוק פיצויים לפי מודל איטלקי לפיו קרנות ממשלתיות יסייעו לנפגעים'. במקביל, משרד האוצר מקדם 'עבודת מטה ליצירת פתרון ביטוחי משלים לחקלאים ובעלי עסקים, שחברות הביטוח מסרבות לבטח לאחר שקיבלו דרישות דמי חסות', כאשר המדינה צפויה לפצות את בעלי העסקים במקום חברות הביטוח, בדומה לקרן לנזקי טבע. כל אלה מצביעים על כך שהקמת קרן פיצויים לנפגעי פרוטקשן נמצאת בהליכי קידום משמעותיים ונשקלת ברצינות ברמה הממשלתית, אך טרם הפכה למציאות מוגמרת. לסיכום, בעוד שבן גביר פעיל בנושא וקרן כזו אכן בדרך להפוך למציאות (נמצאת בשלבי דיון וקידום), הטענה שהניח יוזמה ספציפית לכך כבר ב-2023 אינה נתמכת בממצאים.