הטענה של השר קרעי מדגישה בעיה ארוכת שנים ומוכרת של חוסר בשירותי ביטחון אזרחיים, לרבות מיגון, מערכות התרעה והדרכות, בקרב יישובי הפזורה הבדואית בדרום, במיוחד אלו הבלתי מוכרים. דו"חות מבקר המדינה, ארגוני זכויות אדם וכתבות עיתונאיות חוזרים ומצביעים על פערים ניכרים אל מול יישובים מוכרים. תושבים ביישובים אלו סובלים מחוסר במקלטים תקניים ומקשיי קליטה של התרעות פיקוד העורף (כמו יישומון 'צבע אדום') בשל העדר תשתיות מתאימות וכתובות רשמיות. עם זאת, השימוש בביטויים מוחלטים כגון "שום התרעה, חוץ מהצופר השכונתי" ו"לא זוכים להדרכות" אינו מדויק לחלוטין. ייתכנו פתרונות אד-הוק, מאמצי הסברה מצומצמים או התרעות מקומיות (גם אם אינן מספקות) אשר קיימים בחלק מהיישובים. לפיכך, בעוד שהטענה מעלה סוגיה חשובה ונכונה עקרונית, הניסוח המוחלט שלה הופך אותה ל'חצי אמת'.