הטענה של עמיחי שיקלי כוללת שלושה היבטים עיקריים: היעדר פיקוח, משחק כפול וסיוע לטרור. בנוגע להיעדר פיקוח, טענה זו אינה מדויקת. ישראל הגבירה משמעותית את הפיקוח על ארגוני הסיוע הבינלאומיים ביהודה ושומרון וברצועת עזה, ובמרץ 2025 נקבעו תקנות חדשות המחייבות אותם ברישום מחדש ובחשיפת פרטי עובדים לצורך סינון ביטחוני. בנוסף, ב-20 במאי 2026, יום פרסום הציטוט, בג"ץ דחה עתירות נגד נוהל הרישום החדש וקבע כי דרישת המדינה למסירת פרטי עובדים לצורך בדיקה ביטחונית היא מידתית ולגיטימית. ישראל אף נקטה צעדים לבטל רישיונות של ארגונים שסירבו לעמוד בדרישות אלה, כמו "רופאים ללא גבולות" (MSF), תוך ציון חשדות למעורבות עובדים בפעילות טרור. עם זאת, החלקים בטענה המתייחסים ל'משחק כפול' ול'סיוע לטרור' נתמכים על ידי עדויות ודיווחים. משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, בראשות עמיחי שיקלי, טען בפברואר 2026 כי ארגון MSF מסרב להעביר רשימות עובדים, וכי ידוע שעובדיו פועלים בארגוני טרור. השר שיקלי אף הדגיש כי קיימות "הוכחות חד־משמעיות ובלתי ניתנות לערעור לכך שעובדים בארגוני סיוע פעלו במקביל כפעילי טרור". דוחות של NGO Monitor מדצמבר 2025 ומיולי 2025 חשפו מנגנוני שליטה וניצול שיטתיים של חמאס בארגוני סיוע בינלאומיים בעזה, כולל החדרת עובדים, מעקב אחר פרויקטים אזרחיים וניצולם למטרות צבאיות והסתרת פעילות טרור. דוחות אלו ציינו מקרים שבהם פרויקטים אזרחיים נוצלו להסתרת תשתיות צבאיות, ועובדים מסוימים בארגונים אלו זוהו כמשתייכים לארגוני טרור. כמו כן, בישראל נטען כי חמאס השתלט על סיוע הומניטרי המגיע לרצועה. לסיכום, בעוד שהטענה על היעדר מוחלט של פיקוח שגויה, הטענות על משחק כפול וסיוע לטרור מצד ארגונים מסוימים או עובדיהם נתמכות בראיות שהוצגו על ידי גורמים ישראליים ודוחות מחקר.