דיוק יורד, שיח הביטחון מטעה: מסקנות בדוק השבוע

מספר הטענות שנבדקו השבוע זינק ל-123, עלייה של יותר מפי שניים מ-48 הטענות שנבדקו בשבוע שעבר. במקביל, אחוז האמת המצטבר ירד מ-75% ל-70%. שיעור השקרים המוחלטים עלה מ-15% ל-19%. העלייה המשמעותית בנפח השיח הפוליטי לוותה בהתדרדרות באיכותו, כאשר פוליטיקאים רבים יותר מסתמכים על נתונים לא מדויקים או מטעים.

נושא הביטחון כיכב בשיח הציבורי השבוע עם 40 טענות, המהוות 33% מכלל הבדיקות. עם זאת, הוא סוגר את רשימת הנושאים המובילים עם אחוז אמת של 63% בלבד, הנמוך משמעותית מהממוצע הכללי. העיסוק הנרחב בסוגיות ביטחוניות אינו מתורגם לשיח מדויק, ומעיד כי בתחום רגיש זה קיימת נטייה בולטת להצגת עובדות חלקיות או שגויות.

מרב מיכאלי עומדת בראש רשימת הפוליטיקאים לפי נפח טענות, עם 25 בדיקות השבוע. אחוז האמת שלה עומד על 64%, נמוך ב-6 נקודות אחוז מהממוצע הכללי העומד על 70%. הפעילות הציבורית הנרחבת של מרב מיכאלי אינה מלווה ברמת דיוק גבוהה, וממקמת אותה מתחת לממוצע הארצי באמינות.

בנימין נתניהו רשם שיפור של 4 נקודות אחוז בציון האמת השבועי שלו, מ-35% ל-39%, מתוך 18 טענות שנבדקו. למרות השיפור, הוא נשאר בתחתית טבלת האמינות. אף על פי עלייה קלה, בנימין נתניהו ממשיך להציג רמת דיוק נמוכה בהצהרותיו הציבוריות, דפוס המתקבע לאורך זמן.

מקורות מידע ישירים כמו ערוצי טלגרם של פוליטיקאים מציגים אחוזי אמת נמוכים. טענות של שלמה קרעי (6 טענות), בנימין נתניהו (3 טענות) ועמיחי שיקלי (2 טענות) מערוציהם האישיים זכו לאחוזי אמת של 50%, 50% ו-25% בהתאמה. פלטפורמות תקשורת ישירות אלו הופכות לכר פורה לטענות חסרות בסיס, רחוקות מהסטנדרטים הנדרשים בשיח הציבורי.

בין הפוליטיקאים החדשים שנכנסו למאגר השבוע, אלי כהן (הליכוד) הציג אחוז אמת גבוה של 83% מתוך 6 טענות, בעוד צבי סוכות (הציונות הדתית) הציג אחוז אמת נמוך של 50% מתוך 6 טענות. הכניסה של פוליטיקאים חדשים למעגל הבדיקות חושפת פערים מהותיים ברמת הדיוק שלהם כבר בתחילת דרכם, המשקפים ככל הנראה תרבות דיבור שונה.