חוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988, קובע זכאות לחינוך מיוחד לכל ילד ונוער עם צרכים מיוחדים, בגילאי 3 עד 21, ללא קשר למקום מגוריהם או למסגרת שבה הם נמצאים. המשמעות היא שגם צעירות המוגדרות כבסיכון ונמצאות בפנימיות או במסגרות חוץ-ביתיות זכאיות לקבל שירותי חינוך מיוחד, וזאת מכוח החוק, בכפוף לאישור ועדת זכאות ואפיון. למרות קיומה של הזכאות החוקית, קיימים אתגרים רבים וקשיים ביישום בפועל של מתן שירותי חינוך מיוחד לאוכלוסייה זו, הנובעים לרוב מחסמים בירוקרטיים, קשיי איתור ומימון. עם זאת, קשיים אלה אינם שוללים את הזכאות הבסיסית הנגזרת מהחוק.