הטענה כי 'הספנות הישראלית נמסרת לידי קטר' אינה מדויקת. ב-16 בפברואר 2026, דירקטוריון צים אישר את מכירתה לחברת הספנות הגרמנית האפאג-לויד (Hapag-Lloyd) וכן לקרן פימי הישראלית. במסגרת העסקה, האפאג-לויד תרכוש את הפעילות הגלובלית של צים, בעוד קרן פימי תקים את 'צים ישראל' שתחזיק באוניות שבבעלות צים ובנתיבים האסטרטגיים לישראל. עם זאת, נכון לציין כי חברת האפאג-לויד כוללת בעלי מניות קטארים וסעודים, כאשר קטר החזקות, חברת בת של קרן העושר הקטרית, מחזיקה ב-12.3% ממניותיה. נוכחות זו של הון קטארי בחברה הרוכשת עוררה חששות בישראל. הטענה כי צים נמכרת 'עבור נזיד עדשים' היא אמירה רטורית. העסקה נחתמה לפי שווי חברה של כ-4.2 מיליארד דולר, מה ששיקף פרמיה של 50%-58% על שער המניה בבורסה ביום שלפני חתימת העסקה. יחד עם זאת, גורמים בכירים במגזר הפיננסי בישראל העריכו כי בפועל, שווי הפעילות התפעולית של צים, בניכוי קופת המזומנים של החברה (שעמדה על כ-3 מיליארד דולר), הוערך בסכום נמוך יחסית של כ-500 מיליון דולר, וראו בכך 'מתנה' או 'קרוב לאפס'. באשר לביטוי 'מדינת אויב', במועד הציטוט (16 בפברואר 2026), קטר לא הוגדרה רשמית כ'מדינת אויב' על ידי ישראל. אכן, ב-1 בפברואר 2026 הוגשה הצעת חוק על ידי ראש האופוזיציה יאיר לפיד להכריז על קטר ככזו, אך הצעת החוק נדחתה בכנסת ב-25 במרץ 2026. ראש הממשלה בנימין נתניהו אף הצהיר באפריל 2025 כי קטר אינה מדינת אויב. עם זאת, קיים דיון פוליטי וציבורי נרחב בישראל לגבי מדיניותה של קטר כלפי ישראל ותמיכתה בחמאס, ורבים רואים בה גורם עוין.