דוחות שפורסמו בתחילת 2026, בסמוך למועד הציטוט, מאששים את הטענה בדבר מחסור חמור באמצעי מיגון בנגב. דוח מבקר המדינה מינואר 2026 ודוח 'שומרים' ממרץ 2026 (המתייחס לנתוני 2025) מציינים כי כשליש מתושבי ישראל חסרי מיגון תקני, וכי המצב גרוע במיוחד בחברה הערבית ובפרט ביישובים הבדואיים בנגב. לדוגמה, בעיר רהט, המונה כ-80 אלף תושבים, קיימים רק חמישה מקלטים ציבוריים, ובשגב שלום (13 אלף תושבים) אין ולו מקלט ציבורי אחד. ביישובים בדואיים ותיקים נוספים כמו חורה, כסיפה, לקיה, ערערה ותל שבע, אין מקלטים ציבוריים כלל. דוח של 'נגביה' מינואר 2026 מציין כי קיים מקלט ציבורי אחד לכל 53,825 תושבים בדואים בנגב, וכ-65% מהאוכלוסייה הבדואית חסרה ממ"ד. בכפרים הלא מוכרים אין כלל מיגון פרטי, והיקף המיגוניות שהוצבו אינו מגיע ל-2% מהצורך המשוער. עוד עולה כי גם המיגוניות הקיימות אינן תמיד נגישות או מספקות הגנה תקנית.