החלק הראשון של הטענה, המתייחס לקיומן של תופעות פרוטקשן והרגשת הפקרה בקרב בעלי עסקים ורשויות מקומיות מול ארגוני פשיעה, נכון ומתאר מצב חמור ומתמשך, שתועד רבות בדוחות רשמיים ובתקשורת בישראל ביחס לחברה הערבית. אולם, החלק השני של הטענה, המציין כי תופעה זו קיימת "רק" בחברה הערבית, אינו מדויק. אמנם הבעיה חריפה ורחבת היקף במיוחד במגזר הערבי, אך ארגוני פשיעה וגביית דמי חסות קיימים ומפעילים לחצים גם באזורים ובמגזרים אחרים בחברה הישראלית, אם כי ייתכן שבהיקפים או בצורות שונות.