הטענה של יצחק קרויזר מתייחסת להצעה הקובעת מנגנון ברור לבחירת יזם שיקום באישור מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. מנגנון כזה ואישור הרשות הם עקרונות מקובלים ומצויים בחקיקת ההתחדשות העירונית הקיימת בישראל. הדרישה ל'רוב מיוחד של בעלי הדירות', ובפרט 'למעלה מ-80% מבעלי הדירות במתחם', עולה בקנה אחד עם דרישת ה-80% (ארבעה חמישים) הקבועה בחוק פינוי ובינוי (עידוד יזמות נדל"ן), תשס"ו-2006, כרוב הנדרש להוצאת פרויקט לפועל (לרבות תביעת סרבנים). עם זאת, הצירוף הספציפי של 'רוב בעלי הדירות במרבית הבניינים באזור' יחד עם דרישת ה-80% במתחם כולו, כתיאור של 'הצעה' ספציפית שיצחק קרויזר מקדם, לא נמצא כבעל אימות מלא בהצעות חוק קונקרטיות פומביות של חבר הכנסת קרויזר עד לתאריך הציטוט. לכן, בעוד שחלקים מהטענה מתיישבים עם העקרונות הקיימים בחוק או עם כיווני חקיקה נפוצים, התיאור המדויק של 'הצעה' ספציפית זו אינו מאושר במלואו.