הטענה של הפוליטיקאי יצחק קרויזר מכילה מספר רכיבים. ראשית, האשמתו את שירות הביטחון הכללי (שב"כ) ב"תמיכה בגישה של להיכנע [לאסירים]" היא טענה סובייקטיבית וקשה לאימות עובדתי. השב"כ מספק המלצות מודיעיניות אך אינו אחראי ישירות על קביעת תנאי הכליאה בשב"ס. שנית, היחידה המבצעית בשירות בתי הסוהר (שב"ס) שאחראית על הובלת אסירים היא "נחשון", ולא "נחשול" כפי שנאמר בציטוט. בנוסף, תפקידה של יחידת נחשון הוא להוביל אסירים באופן מאובטח, ולא "כדי שהם יוכלו להיפגש, ראש החמאס עם ראש הג'יהאד"; מפגשים כאלה מהווים כשל ביטחוני ולא מדיניות מכוונת של השב"ס או יחידת נחשון. עם זאת, לאורך השנים היו דיווחים וביקורות על תנאי כליאת אסירים ביטחוניים שאיפשרו רמה מסוימת של ארגון והתנהלות עצמית על בסיס שיוך ארגוני בתוך בתי הכלא. מאז כניסתו של השר לביטחון לאומי לתפקיד, נעשים מאמצים ניכרים לשנות את המדיניות הזו, להחמיר את תנאי הכליאה ולפרק את מבני הפיקוד של ארגוני הטרור בתוך בתי הכלא, כך שהטענה ש"אין את הדברים האלה יותר" מתיישרת עם הכיוון המוצהר של המדיניות העדכנית. בשל האי-דיוקים העובדתיים בשם היחידה ובתפקידה, ובשל האופי הסובייקטיבי של ההאשמה כלפי השב"כ, הפסיקה היא "חצי אמת".