הטענה של אורית סטרוק לפיה כל חרדי צריך אישור פרטני מהפוקד כדי להיכנס לשירות האזרחי מכילה גרעין של אמת אך מטעה בהצגת התהליך ובחלוקת הסמכויות. הפוקד (קצין הגיוס) אכן אחראי על קביעת סטטוס הגיוס הצבאי של המועמד. במסגרת מודלים שונים לשילוב חרדים בשירות לאומי-אזרחי, תפקידו של הפוקד הוא לאשר דחייה או פטור מגיוס צבאי כדי לאפשר למועמד לממש את השירות האזרחי כאופציה חלופית למילוי חובתו. ללא אישור כזה מהמערכת הצבאית, המועמד יישאר חשוף לגיוס צבאי ולא יוכל לשרת בשירות האזרחי כפי שתוכנן. עם זאת, ההחלטה הסופית על קבלה לשירות האזרחי בפועל, המיון והשיבוץ לתפקידים, מתבצעת על ידי רשות השירות הלאומי-אזרחי, שהיא גוף אזרחי. כלומר, הפוקד מאשר את הסטטוס הצבאי שמאפשר את נתיב השירות האזרחי, אך אינו הגורם המאשר ישירות את הכניסה לשירות האזרחי או מנהל את קריטריוני הקבלה שלו. הטענה משתמעת שהפוקד הוא הגורם הישיר שמונע או מאפשר את הכניסה לשירות האזרחי, בעוד שהתמונה מורכבת יותר וכוללת שני גופים נפרדים עם סמכויות שונות.