הטענה כי בישראל היו לאורך שנים ארוכות 'הקלות בתנאי הכניסה לאקדמיה' עבור אוכלוסיות שלא משרתות ולא תורמות היא נכונה במידה רבה. מועצת להשכלה גבוהה (מל"ג) ומוסדות אקדמיים מיישמים מזה שנים מדיניות של אפליה מתקנת ותוכניות ייעודיות (כמו מכינות קדם-אקדמיות, התאמת ספי קבלה או מכסות) שמטרתן להגדיל את הייצוג של אוכלוסיות תת-מיוצגות, ובכללן אזרחים ערבים וחרדים. רבות מהאוכלוסיות הללו אינן משרתות שירות צבאי או לאומי, ולכן עונות על התיאור 'שלא משרתים'. עם זאת, הטענה כי 'חלקם הגדול עוין את המדינה, אפילו אוכלוסיות תומכות טרור שמגיעות' היא הכללה גורפת, חסרת בסיס ועובדתית שגויה. מדיניות הקבלה לאקדמיה אינה מכוונת או מתגמלת עוינות או תמיכה בטרור, ואין בסיס לייחס מאפיינים אלו לאוכלוסיות שלמות הזכאיות להקלות אקדמיות. תיאור זה מעוות באופן מהותי את כוונת המדיניות ואת אופי ציבור הסטודנטים.