לפני אירועי אוקטובר 2023, הדוקטרינה הכללית של רח"ל (הרשות הלאומית לחירום) והרשויות המקומיות בישראל לטיפול באוכלוסייה מפונה התבססה בעיקר על פתרונות דיור זמניים קצרי טווח במתקני ציבור, כגון מתנ"סים, בתי ספר ואולמות ספורט. תכנון זה חל באופן רוחבי על אזורי סיכון שונים, כולל יישובי הצפון ויישובי עוטף עזה. לא היו תוכניות מקיפות, סדורות ומתוקצבות מראש לאירוח ממושך של קהילות שלמות בבתי מלון כחלק מתוכנית חירום קיימת עבור אף אחד מהאזורים. השימוש הנרחב והממושך בבתי מלון עבור מפונים מעוטף עזה ומיישובי הצפון, החל לאחר 7 באוקטובר 2023, היה ברובו תגובה אד-הוק למצב חסר תקדים ולמשך זמן הפינוי הארוך, ולא יישום של תוכנית קיימת שכללה בתי מלון עבור העוטף בלבד. לכן, בעוד שהטענה לגבי תכנון מתנ"סים עבור הצפון נכונה לדוקטרינה הכללית, ההבחנה החדה לגבי תכנון מלונות מקיף לעוטף מול הצפון אינה מדויקת ועלולה להטעות.