על פי ההלכה היהודית, הברכה שלאחר קריאת המגילה ('הרב את ריבנו') נאמרת רק כאשר קריאת המגילה מתבצעת בפני מניין (עשרה גברים). כאשר אדם קורא את המגילה ביחיד, או חוזר לקרוא אותה עבור נשים (אף אם הן רבות, אך אינן מהוות מניין של גברים), הוא מברך את הברכות שלפני קריאת המגילה ('על מקרא מגילה', 'שעשה ניסים', 'שהחיינו'), אך אינו מברך את הברכה שלאחר מכן. פסיקה זו נזכרת במקורות הלכתיים מרכזיים כמו השולחן ערוך (אורח חיים תרצב, ב) והמשנה ברורה, ואושרה על ידי פוסקי הלכה רבים.