ברכת המזון היא מצוות עשה מדרבנן, התקפה מן התורה, ואינה נחשבת למנהג בלבד. ההלכה קובעת כי כל אדם שאכל כזית לחם ושבע חייב בברכת המזון, בין אם אכל לבדו ובין אם אכל בציבור. זימון, הנאמר כאשר שלושה אנשים או יותר סעדו יחדיו, הוא תוספת לברכת המזון ואינו בא במקומה או מגביל את אמירתה ליחיד. אין כל מקור הלכתי או מנהג מוכר בירושלים המצביע על כך שברכת המזון נחשבת למנהג בלבד או שאין לאומרה אלא בציבור. לכן, הטענה שגויה מיסודה.